העולם מעל הסטילטו |
| 12/2005
קצרים
סטיה
אמצע רוטשילד מיליון וחצי שוורים מלווים את צעידתי העילגת לאורך השדרה. נעמתי ליד אחת מערוגות החזרזיר בוהה בנער חירש שמתאמן שם להנאתו. ביחד עם היד מהקובעת שלי בטוח חשבו שאני סטוה.
הכל יחסי
מסתבר שהנפילה על היד העירה מתרדמת את הדלקת שהייתה לי בכתף, עכשיו אני מנוטרלת לשלושה שבועות, הרולר עומדים יתומים בפינת החדר, האופנוע שלי זועק לנסיעה למטה ברחוב. באופן יחסי למי ששברה את הלסת מצבי טוב.
פרידה
גם אם זו רק פרידה זמנית, אחי הקטן נסע לטיול הגדול. 7 חודשים ניו זילנד אוסטרליה ותאילנד. חגגנו את הנסיעה אני והוא על כוס בירה וסיגר. מי אמר שאנחנו לא ידועים לחיות טוב. דווקא לפני שהוא נסע, גיליתי כמה אני הוא בסך הכל מאוד מאוד דומים. לא נורא זו פרידה זמנית. הוא עוד יחזור.
בדידות
אמא שלי הפולניה לא מפסיקה לבכות כי השארנו אותה לבד. אני בתל אביב, אחי בצד השני של העולם, ואבא שלי הלך לרקוד ריקודי עם. רק נשאר שהיא תשב בחושך ואז היא באמת תהיה פולניה מושלמת. בדידות זו כנראה מחלה כואבת, אבל הכל מסתכם על איזה חלק של הכוס אתה מסתכל, המלאה הוא במקרה שלה הריקה.
נוסטלגיה
האקס שלי הטיס הזמין אותי לצאת אתמול בלילה. לא ראינו אחד את השניה ואחד לשניה כבר שלוש שנים. האמת מאוד בא לי לפגוש איתו, אני רק לא בטוחה שבא לי לחזור לזרועותיו. חוץ מזה שאני לא יצור נוסטלגי בבסיס שלי, ואם תוסיפו לעובדה שהוא גם למד איתי בתיכון, תוכלו לקבל ערב שאפשר להקיא מהדביקות שלו.
שמחה לאיד
ראיתי את המנהלת משרד, במשרד הקודם שעבדתי בו. אף פעם לא סימפטתי אותה, הבעיה שהיא גם לא אותי. כנראה יש סיבה למה פיטרו אותי. כל התקופה שעבדתי שם היא ניסתה לרזות לפני החתונה עם איזה מישהו שהיא הכירה באינטרנט, שנורא הזכיר לי מלפפונים בחומץ שפגשתי אותו. עכשיו היא בהריון, רואים עליה שהיא לא מאושרת, לא לדבר על זה שהיא ממש דובה. כמה שזה עושה לי טוב.
מצוות
לבת דודה הקטנה שלי יש בת מצבה במוצ"ש. עזבו את זה שזה פשע לקבוע אירוע משפחתי דווקא ביום שהכי כיף לצאת לבלות בו. כשהיא נולדה היא הייתה הסימן בשבילי לתקופה ממש רעה, מאז למדתי להשלים, לקבל ולהמשיך הלאה. מדהים כמה לומדים ב-12 שנים. אני חושבת שזו תהיה מצווה להגיע לשם במיטב מחלצותי ולדפוק הופעה.
לחץ
דצמבר, תמיד לחוץ. לא נורא זה יגמר יותר מהר ממה שאני חושבת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
