 העולם מעל הסטילטו |
| 12/2005
מה שנכון, נכון? עומרי שרון ביקש לדחות את מתן גזר דינו לאחר הבחירות כדי לא לפגוע בקמפיין של אבא. כמובן שהפחד הגדול הוא שיעשו רעש תקשורתי גדול מההליך, מה שיפגע בגזר דינו, ויתן לגיטימציה ליריביו של אבא לתקוף אותו על שחיתות בנו. כמובן שכל נושא השחיתות של עומרי אינה קשורה לאביו, הוא עשה הכל הכל על דעת עצמו ולקידומו בלבד. הטיעון שמעלה עורך דינו לצורך תמיכה בדחיית מתן גזר הדין, הוא שעומרי שרון הוא הראשון שהובא לדין על חוק מימון מפלגות. לפי הטיעון הזה, קין היה צריך לקבל על המקום מחילה מאלוהים כי הראשון שנשפט על החוק לא תרצח, וזה עוד בטרם נכתב החוק.
אחרי שעומרי הגיש את הבקשה שלו, קפץ מר מרזל, איש ידוע במעלליו ובחוסר התייחסותו לחוקים בשם השמירה על הדגל (השאלה של מי) בבקשה לדחות גם כן את משפטו בנוגע לעבירות שביצע במהלך ההתנתקות, כל זאת בטענה שפשעיו אינם חמורים כשל עומרי, ונעשה לצורך שמירה על הארץ ובשם אהבת מולדת.
מה שנכון הוא, שאכן עבירותיו של מרזל אינן חמורות כשל עומרי. מה שבטוח שהכוונות שהיו מאחורי מעשיו של מרזל לפחות נובעות מאידיאולוגיה טהורה ולא משחיתות גרידא (במקרה הזה). מה שגם נכון, הוא שאף אחד אשר מזלזל בעקרונות הדמוקרטיה לא אמור לחמם אך אחד מהכסאות בבית הנבחרים, אשר מכתיב את עקרונות הדמוקרטיה, ולא פחות חשוב מכך את חוקיה.
ולכן מן הראוי שבית המשפט ידחה עתירותיהם של עומרי ושל מרזל על הסף. שעמיר פרץ התנגח בשרון בשל מעשיו של בנו, וששרון התנגח בימין הקיצונו בשל מעשים כשל מרזל, ושמרזל התנגח בעמיר פרץ על פשעים אוסלו של השמאל , והחרדים וטומי לפיד יריבו על המונופול שנעשה באלוהים.
ואנחנו רק נקווה, שפעם הם כולם יפנו את הבמה, ויתנו לאנשים ראויים וישרים לנהל את המדינה, בשקט.
| |
|