העולם שבפנים

את הקטע הזה לא כדאי לכם לקרוא.

אין לי מה להגיד כאן, וחבל לבזבז עליו את הזמן.

אני מציע לכם לעבור לקטע הבא, מפני שבקטע זה לא תמצאו שום דבר. ממש כלום. אתם יכולים לסמוך עלי. אני יודע מה שאני מדבר, ואם אני אומר לכם שבקטע הזה אין שום דבר, אתם יכולים להאמין לי. אני סתם כותב בלי שיהיה לי מה להגיד.

נו, תפסיקו כבר לקרוא! הלוא אמרתי לכם שאין לי שום דבר מעניין. סתם דיבורים, בחיי.

אני רואה שאין לכם אופי. אתם לא יכולים להתאפק. אתם מוכרחים לקרוא עד הסוף על אף כל האזהרות שלי.

קחו את עצמכם בידיים. זה עדיין לא מאוחר. אתם יכולים להפסיק לקרוא עכשיו, ברגע זה ממש, ולעבור לקטע הבא.

חבל על הזמן שלכם – תאמינו לי, אתם ודאי חושבים שבכל זאת, ברגע האחרון אני אגיד משהו, אבל אתם טועים. אני לא אגיד שום דבר מפני שאין לי מה להגיד, ואתם סתם נסחבים אחרי ממילה למילה וממשפט למשפט.

אין לכם אומץ להפסיק לקרוא. עובדה – אתם עדיין קוראים את מה שאין לי לומר.

אני לא יכול להכריח אתכם, כמובן, ואם אתם דווקא רוצים לקרוא – תקראו. אבל תדעו לכם שלא יצא לכם מזה כלום.

נתתי לכם צ'אנס להתגבר על הסקרנות הטיפשית שלכם, ולא ניצלתם אותו. אתם פשוט חסרי אופי, זה אבוד.

חשבתם שאני צוחק, אבל הנה תראו, גמרתי את הקטע, לא אמרתי שום דבר, ואתם עדיין כאן מקווים לשמוע משהו.

אני מצטער מאוד. אין לי מה להגיד.

מוקדש לדן תהילים-זאגער