לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העולם שבפנים


הרהורים על החיים, היקום וכל השאר. לאנשים שאוהבים לחשוב, ואפילו חושבים איך לאהוב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2010

חלומות שווא ידברו?



עכשיו קמתי, כך שהחלום עוד טרי בזכרוני.

חלמתי שחבר שלי מהשכונה מציע לי שידוך... (חכו, זה רק נהיה יותר גרוע).

ניסיתי לשאול אותו קצת עליה, אבל הוא מאן לפרט ורק אמר שלדעתו אנחנו זוג משמיים. אמרתי לו שאם כך, אני לא מוכן להיפגש איתה לפני שאני רואה תמונה שלה, והוא הציע שבמקום זה הוא יראה לי אותה בלי שהיא תדע.

כאן אני לא זוכר בדיוק מה קרה, כנראה התהפכתי במיטה.

הסצנה הבאה בחלום היא כזו: שעת לילה מאוחרת, אני נמצא בקרן רחוב שומם, יחד עם בנאדם (חבר?) אידיוט שלא מפסיק לדבר שטויות ולעשות פדיחות, אבל אני משום מה צמוד אליו. מה אני עושה שם? אורב לבחורה המיועדת, שלפי מידע מודיעיני שקיבלתי מהבחור בהתחלה עומדת לעבור בדרך הזו.

ואז היא נקלעה בדרכנו, מקפצצת לה בעליזות יחד עם עוד חברה. אני נשענתי על המדרכה, סקרתי אותה בעיון, ואהבתי מאוד את קווי המתאר שלה. היה לה גם צחוק חינני, אבל זה פרט שולי. הכל טוב ויפה, אבל היה משהו שצרם לי מאוד – צבע העור שלה. היא הייתה בגוון מוקה, אבל לא מוקה יטבתה אלא מוקה בגוון עכור ודוחה. אולי פיני גרשון מבכר את המוקה על השחור, אך במקרה זה הצבע היה בגוון דלוח שממש בי עורר סלידה.

בעוד אני מהרהר בכך בעגמימות ומתכונן לקפל את הבאסטה, האידיוט שלצידי נטפל לשתי הגברות והחל לחפור להן במרץ את הגיגיו השטותיים, והן - כנראה מתוך נימוס - נשארו שם כשמבט של שעשוע מעורב בחמלה עולה בעיניהן.

בסופו של דבר הן התכוננו להמשיך בדרכן והחלו לפסוע לאט במורד הרחוב. הכסיל לא ויתר והלך לצידן, פיו לא מפסיק ללהג, אומר מה לרצות, מה לחשוב, מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג.

אני, מיואש מהחיים, נסרכתי אחריהם.

בדרכנו עברנו ליד פנס רחוב, ולפתע – אאוריקה! לנגד עיני המשתאות הבחנתי שלא הערכתי נכון את צבע עורה של הפרינססה, שכבמטה קסם הפכה מברווזון מכוער לברבור צחור וגאה (במובן הסטרייטי של המילה). מסתבר שהכל בחיים הוא עניין של תאורה נכונה.

בשלב הזה החלטתי לנקוט יוזמה ולהציל את העלמות מברבוריו של המטורף. פצחתי בנאום קצר ובו התנצלתי על התנהגותו של "חברי" ואיחלתי להן לילה טוב תוך שאני מבקש להיפרד מהן כיאות. הדביל מייד התנפל עליהן בחיבוק, ואני קפצתי על ההזדמנות ומשכתי את משך החיבוק עוד טיפה. עוד שנייה וחצי ארוכות. (אבל לא יותר מידי זמן שיחשבו שאני פסיכופט כמו העומד לצידי).

מייד בסוף ההתכרבלות התנתקתי מזרועותיה, וכשאני מישיר מבט אל עיני אשתי לעתיד, התעוררתי.


נכתב על ידי , 9/5/2010 09:09   בקטגוריות סיפרותי, שחרור קיטור, כללי  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 41

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

16,467
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לblack dog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על black dog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)