לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העולם שבפנים


הרהורים על החיים, היקום וכל השאר. לאנשים שאוהבים לחשוב, ואפילו חושבים איך לאהוב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2010

תשובות לשאלון השבועי


בוקר - אין כל סיבה לקום אבל הטלפון מצלצל כל חצי שנייה. מה תעשי?
א) לקום בזריזות, לענות לטלפון בשלוות נפש ולשאול מי זה.
ב) לאחר שיודעים במי המדובר להגיד שמדובר בטעות ולנתק את הקו.
ג) להתקשר בחזרה בין שלוש לארבע בבוקר ולשאול: "ערה?"
ד) לחזור על שלב ג' לפי הצורך.

מה מוציא אותך מדעתך?
המרוץ הבלתי פוסק אחר האורגזמות.
תפסיקו לרגע עם האורגזמות שלכן, תפסיקו! ותנסו פעם להסתכל גם עלינו! פה אנשים חיים, סובלים! פה אנשים מקריבים את חייהם, יורקים דם כדי להציל ילד שנתקע על עץ בשיטפונות הוריקן בציילון – ואתן מה?!

אם התעצבנת, כמה זמן לוקח לך להירגע ואיך?
זה אמנם לוקח לי קצת זמן, אבל בסופו של דבר אני מוצא את עצמי בלימוזינה בדרך לארוחת ערב זוגית על שפת הבריכה הפרטית של יורשת חברת נפט ערומה מסחררת בת עשרים וארבע מקליפורניה.

מה מרגיע אותך?
משום מה, ציפורים בטוחות שלצייץ זה קטע שמקדם קיום יחסי מין עם המין השני. ואיכשהו הן גם בטוחות שלעשות את זה מתחת לחלון שלי זה ה-דבר.
ואם זה בשש בבוקר, בכלל אין מה לדבר שזה הדבר הכי גדול בחייהן.
הדבר שהכי מרגיע אותי זה לצאת למרפסת שתוי לגמרי בשש בבוקר ולירות בציפורים הארורות האלה.

מה הדבר הכי משוגע שעשית בשעת כעס?
הלכתי למכונים פתולוגיים ובתי קברות כדי להפריח שם בועות סבון.

כשאת טועה, את מתנצלת?
לטעות זה אנושי. אבל בשביל באמת להרוס דברים, אתה צריך מחשב.
האמת היא שאין לי שום בעיה להתנצל אם יקרה אי פעם שאני אטעה.
התנצלות לא תמיד אומרת שאתה טועה, היא רק אומרת שאתה מעריך את מערכת היחסים שלך עם אדם שני יותר מאשר את האגו שלך.

האם את מאמינה שלספור עד 10 יעזור?
כשאתה כועס, ספור עד 10. כשאתה כועס מאד – קלל.

כמה פעמים בשבוע את מוצאת את עצמך עצבנית?
כל פעם שמתפרסם שאלון שבועי.

מה את חושבת על הקשר שבין הדרך שאת מגיבה לדברים לבין התרבות בה גדלת?
נגעתם בשורש הבעיה. אבל זה נושא קצת רציני מידי בשביל השאלון הרדוד הזה.
אם נדע באמת ובתמים לקדש את עצמנו, את עצם קיומנו בגוף, את חיינו ואת בחירותינו - מתוך יראת קודש, עדינות ואהבה, ואם נבין מתוך בגרות ושקט שהאהבה, העדינות, היופי, הרכות, הזכות, והחיבוק נמצאים קרוב אלינו, ובהישג ידינו - בתוך חיינו שלנו, ואם נאמין כי בתוך כל מה שהוא אנו, ובתוך כל מה שיצרנו לנו, נמצאת האהבה, ושם נמצאת הדלת לחירות, אז נגלה את אשר אנו מתגעגעים אליו כל כך - את עצמנו.

הכל בא מהבית?
האם הכל תלוי במשפחה? לפעמים אני דווקא מרגיש שהמשפחה שלי תלויה.
לא, זאת סתם פנטזיה כשאני חושב על זה.

נכתב על ידי , 26/7/2010 19:04   בקטגוריות שאלונים שבועיים  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 41

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

16,467
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לblack dog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על black dog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)