אחד המשפטים הידועים של שלמה ארצי מתנגן בפזמון החוזר של השיר
"ירח" ומנסה לשכנע אותנו ש"אתמול היה טוב, אתמול היה טוב, אתמול
היה טוב, ויהיה גם מחר"...
נוסטלגיה.
המילה עצמה מעוררת רגשות חמים של התרפקות על העבר.
פעם היה כאן יותר טוב. הדשא היה ירוק יותר, הציפורים צייצו
יותר, וחשבון הבנק היה בפלוס יותר.
פעם החיים היו בקצב איטי יותר ורגוע יותר.
פעם, בתקופה שאנשים לא הלכו עם סמארטפון לכל מקום,
הכל היה זמין לכולם ולא עלה כל כך הרבה כסף,
לא היה חם כל כך ולח כל כך. הקיץ היה נסבל והחורף היה גשום.
אני מתגעגע לתקופה הזאת.
למרות, ואולי בגלל, שהיא מעולם לא הייתה קיימת.
מהותה של נוסטלגיה
נוסטלגיה היא אותה הרגשה חמימה ונעימה המתלוות לזיכרון העבר
שלנו. אין תמימות דעים בנוגע לסיבות לכך. יש השערות האומרות כי הנוסטלגיה בעצם
מאפשרת לנו לשרוד כיוון שהיא מתמקדת בזכרונות החיוביים ומדחיקה את הזכרונות
השליליים.
מחקרים אחרים טוענים שהרגשות החיוביים העולים עם הזכרון הם לא
הרגש האמיתי אלא רק הרגשה טובה שאנו חשים מכך שהצלחנו להיזכר בארוע מסוים.
כלומר, הרגש החיובי הוא יותר ברירת מחדל רגשית מאשר רגש מקורי.
כך או כך, בין אם הנוסטלגיה מזויפת או אמיתית, נדמה שפעם - פעם
באמת היה אחרת.
אבל האם הדברים היו באמת טובים יותר בעבר מאשר הם עכשיו?
למה עכשיו זה הזמן הכי טוב
החכם באדם אמר: "אל תאמר מה שהיה שהימים הראשונים טובים
מאלה". אמר וצדק.
הנה כמה סיבות למה:
מבחינת התקדמות טכנולוגית/מדעית - מצבנו
טוב יותר מאי פעם. הנוחות של פעם היא אשליה. האם באמת מישהו היה רוצה לחיות בתקופה
של טרום המהפכה התעשייתית?
מבחינה דתית/השקפתית/אמונית - הזמן
הוא גלגל חוזר בעולם ואנו כל הזמן מתקדמים לעבר מטרה. אין הזמן עובר עלינו אלא
אנחנו עוברים בתוכו.
מבחינה פרקטית - גם אם פעם היה הכל יותר טוב,
אין טעם לחיות בעבר אלא לשפר את המצב הקיים.
בואו נזכור את הזמנים הטובים
ראינו אם כן שיש עדיפות ברורה להתרכזות בהווה על פני העבר.
מדוע אם כן זכרונות נוסטלגיים עדיין כה קוסמים לנו?
אפילו תוך כדי קריאת המאמר זה אתם מהנהנים בראשכם לאות הסכמה,
אבל מייד לאחר מכן תשקעו בחזרה בזכרונות מרהיבים ומופלאים של ארועים מן העבר. למה?
הבעיה טמונה במימד הרגשי. הזכרון שלנו סלקטיבי ברובו. אנחנו
מעדיפים לזכור רק את הדברים הטובים ומנסים לשכוח את הדברים הרעים.
כך מצטיירת לנו תמונה של העבר בצבעים ורודים, ואנחנו שוכחים
שבעצם בזמנו לא הכל היה ורוד. היו גם חששות, מתחים ופחדים ממש כמו שיש היום.
אנו שבויים בעבר בידי הזיכרונות המתוקים שלנו ולא מרגישים את
ערכו של ההווה משום שאנו חסרי פרספקטיבה כלפיו.
כמובן, יש יתרונות רבים בזכירת העבר שלנו, בין השאר כדי לא
לשכוח מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות.
ועדיין, עם כל זה שהעבר הוא מקום כל כך נחמד לבקר בו, האם באמת
הייתם רוצים לגור בו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: