לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

העולם שבפנים


הרהורים על החיים, היקום וכל השאר. לאנשים שאוהבים לחשוב, ואפילו חושבים איך לאהוב


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2013

איך להפוך מצמחוני לאוכל בשר בעשרה שלבים


 

יש כמה סיבות למה להיות צמחוני.

יש צמחונים מסיבות בריאותיות, מסיבות אקולוגיות, מסיבות מצפוניות, מטעמים כלכליים, אסתטיים, או סתם בגלל הטרנד ההולך וגובר בנושא.

אבל דומה ששורש הויכוח ולב העניין הוא סביב נושא המוסריות והחמלה.

איך אפשר לאכול בשר כשיודעים איזה סבל והתעללות עוברת חיה שמגיעה אליי לצלחת?

איך אפשר לאכול בשר כשהוא כרוך ברצח המוני של יצורים חפים מכל פשע?

איך אפשר לאכול בשר בידיעה שבכך אני מסייע לתעשייה שמבצעת התערבות גסה ואלימה בחוקי הטבע?

התשובה? - צריך רק לזכור כמה דברים:

 

1. בני אדם לא שווים בערכם לחיות - האדם נעלה על פני החיה. אדם הינו בעל יכולת הבחירה והפעולה המוסרית. בעלי חיים הם בהגדרה משוללי יכולת בחירה ומתנהגים... כמו חיות. לאדם נתנה היכולת לבחור בין טוב ורע, והמבחן שלו הוא כיצד ינצל יכולת זו.

זהו מותר האדם, זוהי גדולתו, בבחירה האישית. בכך האדם שונה מן החיה באופן מהותי.

 

2. אין אפשרות של "גם וגם" - בנפש האנושית קיימת כמות "מוגבלת" של משאבי נפש מוסריים. במקרה שהם יושקעו בדאגה לבעלי חיים, יבוא הדבר בהכרח על חשבון היחס למעגלי חיים אחרים, מעגלי חיים שמטבעם קרובים יותר אל האדם, כדוגמת בני מינו.

כשמאדירים ומעצימים ערך אחד, בהכרח הדבר בא על חשבון ערך אחר.

כשההתמקדות היא בדאגה לבעלי חיים, מרכז הכובד של המוסר האישי נוטה לכיוון בעלי החיים ובמידה מסויימת בא על חשבון בני האדם.

 

3. מוסריות מדומה - כל בן אדם רוצה להיות טוב. אני מאמין שבכל אחד קיימת כמיהה לא-רצונית לממש את שאיפות הטוב והיושר במציאות. אך אדם שאינו מגלה אכפתיות כלפי אחרים ירגיש בשלב כלשהו צורך להיות מוסרי. הוא זקוק למצוא פינה בחייו בה יוכל לפרוק את הצורך הנפשי שבו להיטיב. את אותה תחושה של אי שקט פנימי ממהלך חיים אשר אינו מתחשב באחרים, הוא ימלא בפיתרון של התחסדות עם בעלי חיים, ועל ידי כך הוא עלול לפטור את עצמו מחובות מוסריות כלפי בני אדם.

אפשר לומר שכדי להיפטר מהחייתיות שבנו, חייבים לאכול בשר מידי פעם. (לא תקף לפסטרמות של זוגלובק)

 

4. סדר עדיפויות – בתקופתנו, כשמעמדה המוסרי הכללי של התרבות האנושית הינו כה נמוך, לא ניתן להתחסד ולטפל במצוקותיהם של בעלי החיים. בעידן בו החברה האנושית מלאה בגילויי אכזריות כלפי בני אדם אחרים, בהתעמרות בחלשים, במלחמות, הרג וכן הלאה, יש צורך בנתינת פורקן לתאוות הבשר. במידה ולא ייעשה כך, יופנה יסוד אלים זה כלפי בני אדם אחרים.

סדר עדיפות מעוות המעלה על נס דאגה לבעלי חיים בזמן בו מצויות בעיות מוסריות כה רבות במין האנושי בינו לבין עצמו מעורר חשד כי יותר משיש כאן שאיפת צדק כללית כלפי בעלי החיים יש כאן חוסר רגישות כלפי בני האדם.

 

5. הכי קל לאהוב חיות - בניגוד לבני האדם, בעלי החיים אינם מאיימים על מעמדו של האדם, בשל היותו מצוי ללא עוררין בעליונות עליהם, והם מעניקים לו את נאמנותם ללא תנאי. אי לכך, התביעה ליחס הוגן כלפיהם איננה דורשת מן האדם הלא מוסרי ויתור מוסרי משמעותי, אך עלולה לספק לו תחושה מדומה של התנהלות מוסרית. סופה של תחושה זו בהשכחת המוסר האמיתי, שלולא אשליה זאת, היה מתעורר מצפונו לתקן את דרכיו ביחס לבני אנוש אחרים. לפיכך, התנזרות כלל תרבותית מבשר בימינו אנו עלולה להביא לכשלים מוסריים חמורים.

 

6. חוסר איזון נפשי - כפי שאדם איננו יכול לנהל את חייו בתחום מסויים באופן שיסתור את מכלול אישיתו, כך החברה בכללה. כלומר, במקום בו קיים חוסר התאמה בין מדיניות החיים הכללית לבין תחום מקומי שבו מתיימר האדם להתחסד – נוצר בהכרח פער המוביל לחוסר איזון: ההתחסדות אשר איננה מותאמת למצבה המוסרי הכללי הנוכחי של הנפש "נכפית" עליה בתחום מסוים באופן מלאכותי – וגורמת הדחקה של לחצים. לחצים אלו יוצרים במשך הזמן תסכולים ועיוותים, ובסופו של דבר הכוחות הנפשיים יתבעו את שלהם ואותו אדם יסבול מתסביכים באישיותו, שיתפרצו בצורה זו או אחרת.

כך התחסדותה של החברה באופן אשר איננו מותאם למעמדה המוסרי הכללי – גורמת נזקים. התנהלותה של החברה האנושית תוך מתן יחס של צדק כלפי בעל החיים בזמן בו מצויות עוולות כה רבות ביחס כלפי בני האדם – איננה רק שיקוף של סדר עדיפות מעוות וריקבון מוסרי, אלא אף גורמת בתהליך עקיף לזלזול ביחסה של האנושות לחיי אדם.

 

7. ניוון תרבותי - שוויון ביחס כלפי בעלי החיים יוצר עיכוב בהתפתחותה הרוחנית של האנושות.

טשטוש ההבדל בין בני האדם לבעלי החיים מביא לתחושת קרבה ביניהם – הן ממשית והן נפשית. משם, מתגלגלים הדברים ללגיטימציה תרבותית לאורח חיים פראי כדוגמת בעלי החיים, המצטיירים כשווי ערך לאדם. אף כיום ניתן להבחין כי בציביליזציות פרימיטיביות, בהן קיים מגע אינטנסיבי ולא-אמצעי בין בני האדם לבעלי החיים – מתאפיינת התרבות בגסות ובחוסר עידון.

 

8. יחס של כבוד לבעלי החיים - יש להפריד בין אכילת בשר ובין היחס אל בעלי החיים.

נכון, אנחנו אוכלים בעלי חיים, אבל אנו מחוייבים גם כן בשמירה על כבודם, ושום דבר לא מצדיק התעללות או פגיעה בבעלי חיים חס וחלילה. אם ישנה התעללות כזו יש לגנות אותה בכל תוקף ולפעול נגדה. זה לא סותר את זה שאני אוכל בשר כדי להתקיים. 

 

9. בחירה ישירה -  אני מבין ומזדהה עם הצורך לאהוב את הבריאה בצורה שוויונית: בני אדם ובעלי חיים כאחד; הצרה היא שבמציאות הקיומית של ימינו למרבה הצער זה לא אפשרי. האדם כאמור שונה מן החיה באופן מהותי, וצריך לעשות כאן בחירה את מי מעדיפים: את טובת האנושות או את טובת בעלי החיים. האם יש אמא שהייתה שמה את הכלב שלה לפני התינוק שלה? חייבים לבחור צד - הזדהות עם המין האנושי או עם בעלי החיים. אני מעדיף להיות בן אדם שאוכל חיה ולא חיית אדם.

 

10. בתיאבון!

 


 

 

נכתב על ידי , 9/7/2013 20:57   בקטגוריות כללי, אקטואליה, ביקורת, בריאות  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

16,475
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לblack dog אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על black dog ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)