בקשר למה שכתבתי..
אז ככה,
הכרתי אותו בסמינריון הדרכה, ראיתי אותו שוב במסע.. ולא יודעת.. פשוט הגעתי למסקנה הזאת..
אני ממש ממש לא סגורה על עצמי!
אני לא יודעת.. אני כן מאוהבת בו או לא??
איך יודעים שמאוהבים?
ולמה זה מרגיש לי כ"כ מוזר???
אולי כי הפעם האחרונה שהתאהבתי במישהו היתה באיזה כיתה ו'??
וגם היא נגמרה בפאדיחה רצינית!!
אולי כי שנים לא חשבתי על זה אפילו? לא הרשתי לעצמי להתאהב..
ככה זה אצלנו.. אנחנו שבט כזה.. שלא היה בו אפילו זוג אחד..
כאילו, יש את הבנים מגובשים בתוך עצמם, יש את הבנות מגובשות בתוך עצמן.. ועושים דברים ביחד.. די הרבה האמת..
אבל אין כ"כ קשרים בין לבין.. הבנתם?
כאילו אין מצב שאני אשב ואדבר עם איזה בן לבד..
לא יודעת, זה פשוט ככה.. מאז ומתמיד:)
אז לאחרונה הרשתי לעצמי כן לחשוב על זה קצת..
לא יודעת איך להסביר, פתחתי את המחשבות לזה..
האמנתי שזה אולי כן יכול לקרות גם לי..
ואז במסע פסח, פתאום ראיתי אותו.. ודיברתי איתו..
ואז התחלתי לחפש אותו.. קבוצה של אנשים מוכרים.. אולי הוא שם?
התחלתי קצת לחשוב על זה..
זה ממש מוזר.. כי אני לא כל כך מכירה אותו.. כאילו כן.. דיברנו.. אבל לא יודעת..
וגם..
באמת יצא מזה משהו???
אני דיי בטוחה שזה חד צדדי..
כי למה שהוא יהיה בקטע שלי?
מי בכלל ירצה להיות בקטע שלי?
ואיך אני אמורה להתחיל לעשות עם זה משהו..
איך לדבר איתו???
אווחח.. כמה שאלות מתרוצצות לי בראש..
יש להן תשובות בכלל???