בזמן האחרון אני מרגישה קצת כמו שק אגרוף.
אנשים מוציאים עלי את העצבים שלהם.
או לוא דווקא עצבים, אומרים דברים שנשמעים תמימים מבחינתם, ברור שזה בצחוק, שזה לא באמת.
אבל בשבילי זה לא ככה.
למרות שאני יודעת שזה בצחוק
זה מרגיש כאילו חטפתי אגרוף לפרצוף.
ההבדל היחיד הוא שכשנותנים אגרוף למישהו, שמים לב שהוא נפגע מהאגרוף
אבל במקרה שלי, האגרוף פוגע אבל מי שנתן אותו לא שם לב שמשהו קרה.
כאילו הוא לא העיף לי עכשיו אגרוף בפרצוף
אז כמו שק אגרוף, האגרוף נבלע בתוך השק ולא קורה כלום.
אולי אני לא ממש כמו שק אגרוף, כי אני לא שותקת לגמרי.
אני רומזת שכן, פגעת בי עכשיו.
אבל כנראה שזה לא עוזר, כי התוקף, בלי לשים לב בכלל מכה עוד פעם ועוד פעם כי הרי זה רק בצחוק.
ואם אני לא משלימה עם זה כנראה שאין לי חוש הומור.
אבל אתם בטח כבר יודעים ששק אגרוף לא מחזיק לנצח.
בסוף הוא יתפוצץ.