ביום חמישי עברתי את הבגרות הראשונה שלי. -היסטוריה, היה ממש טוב! והגישו אותי על 100!!!!!!!-
פשוט לא להאמין, שאני אשכרה התחלתי לעשות בגרויות!
איך שהזמן טס!
פתחתי את הבלוג לפני שנתיים ו3 חודשים.
מצד אחד זה נראה לי ממש כמו אתמול, אני ממש זוכרת את זה!
אבל מצד שני, כשאני חושבת על זה, הייתי בתקופה שונה כל כך בחיים שלי ממה שאני עכשיו.
הייתי כולה ילדה בכיתה ח'!
פעם כיתה י', גיל 15, היה נראה לי כל כך ענקי!
ועכשיו? וואלה! איזה פיצית אני!
הסתכלתי קצת אחורה בבלוג וגיליתי כמה אנשים חדשים זכיתי להכיר בזכות הבלוג הזה!
יש אנשים שכבר נראים לי כל כך ישנים! שכבר מזמן סגרו את הבלוג או שניתק הקשר איכשהו.
ויש אנשים שעד עכשיו.
זה פשוט מדהים איך שהבלוג הזה עבר איתי כל כך הרבה שלבים וכל כך הרבה תקופות בחיים שלי.
הסתכלתי על פוסט מלפני שנה בדיוק, הפעם הראשונה שהלכתי לחדר כושר.
כל כך מזמן!
אבל כל כך קרוב!
איזה כיף לי שזכיתי להכי את הדבר הנפלא הזה, את המשפחה הזאת שנקראת ישראבלוג.
המקום הזה, בו לא שופטים אותך לפי מראה חיצוני, לפי איפה שאתה גר או איפה שאתה לומד.
שופטים אותך רק לפי מי שאתה, לפי האישיות שלך, לפי הנשמה שלך.
מקום בו אתה יכול לפרוק, ולכתוב ה-כ-ל מבלי חשוב מי יראה את זה, ומה יחשבו עליך.
זה כזה כיף שיש לך חברים מסוג אחר, כאלה שבאמת מכירים את מי שאתה ואתה לא מפחד להיחשף בפניהם.
אין,
פשוט זכיתי!