שלדים בארון
נערה רגילה ומתוסכלת מהחיים.אגו,אג'נדה ואובססיה |
| 7/2010
back to black
חזרתי...חשבתי שאני חזקה, יש לי חזות חזקה יש לי עיניים חזקות וידיים חזקות, אני רק נראית חזקה, מבפנים אני חלשלושה ופלפית כמו דובי :). בכל מקרה הסיבה שחזרתי היא שנורא משעמם לי,יש לי חיים משעממים ואני גם יודעת למה.כי אני רחוקה. אני רחוקה והחברים האוהבים שלי (כל החברים...כל הארבעה) כאן. אני לא משתפת אותם מספיק, כי יש דברים שמספרים בלוג ויש דברים שמספרים לחברים ואצלי, זה לא נוטה להתערבב, יש קו אדום ברור מאוד שאני לא שמה לב אליו שמפריד בין השניים. בנוסף לכך, (איזה שימוש נפלא במילת קישור, הוספה-והרי לכם מורים, למדתי משהו השנה) לא הצלחתץי לרדת במשקל כמו שרציתי כי אני אוכלת בשביל למלא את חלל הבדידות המעיק הזה. יש לי מזל שלא עליתי לפחות, אבל שום דבר שאעשה לא מצליח, אין לי מספיק רצון לרדת במשקל את השלוש וחצי קילו האלו. אוי הלוואי והייתה לי את ההארה הזאת שרבים מקבלים במצבים כאלו,מן הארה כזאת שנותנת לך דחיפה כדי לנצח במירוץ הקשה והמעייף הזה. כן, קראו לי הרבה דברים קשים השנה. הכלבה שלי (טוב,אחת מהן) חולה בסרטן והוצאנו את הגישול בניתוח אבל הוא היה גידול ממיר-גידול שמתפשט וכל ההוצאות על הכלבה הזאת היו כל כך גדולות (בערך שלושת אלפיים שקל השנה) שאמא שלי החליטה שאם נצטרך עוד ניתוח היא לא תממן אותו. לכן הכלבה שלי,שהייתה שלי במשך 12 שנים גוססת לה באיטיות. אבל זה רק קצה הקרחון, גם איבדתי את הידיד הכי טוב שלי (כי הוא טיפש) ואני לא מסוגלת לסלוח לו אבל אני מתגעגעת אליו. היה נורא השנה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: