היום אני יודע שמעשיי מלפני שנה היו טמטום אחד גדול, אז עוד שנה אני אראה את מעשיי כיום ואראה את עצמי כטמטום אחד גדול?
לא ניראלי שזה יקרה אני חושב שהעומק של שנה שלמה הן מבחינת הרגשות, העוצמות, החוויות הניסיונות והכל אז אי אפשר להתעלם מהשנה הזאת.
כי אם לא הייתי עובר אותה אז לא הייתי יכול להבין מה עשיתי רע בשנה הבאה... לרוב אני לומד מטעויות. אבל יש טעות אחת שאני כל הזמן מודע לה ולא מצליח להיפטר ממנה.
כשאני עושה טעות או טועה במהלך שיחה גם אם אני אבין את הטעות שלי, אני אמשיך באותה דרך ואתבצר בדעתי.
זה דבר שאני חושב שהוא אחת מהמטרות הגדולות שלי. להיות פשרן אבל לא יותר מדי.
לא מזמן למדנו סוגיה בכיתה בשיעור תושב"ע בשם "הטוב הרע והמכוער" דובר שם רב שאומר לאחד האנשים שהוא מכוער אז המכוער אומר לו "לך ליוצר שלי ותגיד לו כמה מכוער הכלי שעשית" אחריי שהבין הרבי את הטעות שלו, הוא התחנן לסליחתו של המכוער אך המכוער התבצר בדעתו עד שהגיע לעיר שלו ושם דחקו בו תושבי העיר לסלוח לרב.
לאחר שהמכוער סלח לרב, הרב נכנס לבית הכנסת בעיר ודרש את הפסוק: "לעולם יהא אדם רך כקנה או קשה כארז".
זה דבר שאני באמת עובד עליו, ועובד עליו קשה.. פעם באחד שיעורי התורה שהייתי הרב אמר "לשנות תכונה אחת של אדם זה יותר קשה מללמוד את הש"ס כולו"...
אני מסכים עם המשפט וזה דבר שמלווה אותי הרבה, אנחנו משנים הרבה תכונות בחיים שלנו בין אם זה בעקבות ניסיון שלנו עם החיים שגורם לנו לשינוי התנהגותי ובין אם זה מתוך בחירה או רצון לשנות, להיות משהו אחר.
שיהיה לי בהצלחה, מקווה שעשיתי לכם משהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
