יש איזשהו קסם

שוב אני מוצץ גבעול
מתחת גשר מט לנפול
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת,
שוב אני מתחיל לשאול
מה לרצות מה לאכול,
כשהנמלה העניינית אותי מודדת.
אחת לאיזה זמן מוגבל,
אני נשמט, אביון ודל
ממרוץ הכרכרה המשתקשקת
נפלט משצף מעגל,
כמו שוקע תחת גל,
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת.
ואבא תמיד אומר:
"תעזבנו יום יעזבך יומיים,
העגלה נוסעת, אין עצור.
קפצת ממנה היום -
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור"
צולל חופשי ללא מצנח
לכל הכיוונים נפתח
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת
כך שבינתיים אני נח
כך, כמו שאני מונח
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת.
כן דורסת
עני ורש ומרושרש
מביט בנשל הנחש
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח
בהשילי בלי כל חשש
תרבות של עור אשר יבש
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע, כן אגיע.
אך אבא, בשם אומרו
"תעזבנו יום יעזבך יומיים.
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום -
חלפו חודשיים, והנה נשארת מאחור"
אבא, בשם אומרו:
תעזבנו יום יעזבך יומיים,
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום -
חלפו נגיד שבועיים
והנה נשארת מאחור"
וגם היתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה
אך לא הגיע לה שאשתגע
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע.
לך תצא מזה עכשיו
איך תצא מזה עכשיו.
מוצץ גבעול מתחת איזה גשר
מי צריך אותך עכשיו
מי בכלל זוכר אותך עכשיו
לך תתחיל למצוא שובב את הקשר.
ואבא חוזר ואומר
תעזבנו יום יעזבך יומיים.
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור
ואבא חוזר ואומר
תעזבנו יום יעזבך יומיים.
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שניותיים
והנה נשארת מאחור
מוצץ גבעול..
ככה אכלת אותה בגדול

עוד מאיר אריאל...נשל הנחש. מאוד אוהבת את השיר הזה.