יש איזשהו קסם

במבחנים ובעבודה. המון מכל דבר. וגם עבודות לכתוב לתואר. לא נגמר עוד כלום. לא רוצה שייגמר.

המשפטן-הסטלן עדיין לא יצר קשר. הוא שלח לי אתמול הודעה שנדבר, ושכח מזה, או אני-לא-יודעת-מה. חושבת עליו. מתגעגעת אליו. הוא חסר כל-כך ואף פעם לא חשבתי שזה יהיה ככה.

אני טוחנת עבודה. לא מפסיקה לעבוד. וסובלת מבעיות גופניות שפשוט לא נגמרות. התחיל להיות לי דם שלא קשור למחזור, למטה. אני לא מקבלת מחזור כבר חודשיים (!) ודבר לא עובד בצורה נורמלית. בהריון אני כנראה לא, אך מלאה בבעיות כימיות.כנראה בגלל הגלולות, כנראה בגלל עודף סקס (יכול להיות?) וכנראה בגלל עודף הוצאת אנרגיות על דברים מיותרים, שממש לא שווים את זה.

נמאס לי מההייטקיסט המרחף. הוא מתנהג אליי לא יפה. מדבר אליי לא יפה. מחלק לי פקודות ודורש ממני לעשות דברים שאני לא שלמה אתם. מצד שני, הוא מאוד מקסים אותי ושובה אותי.

אני לא רוצה אותו.

וכן רוצה אותו.

ויש לי עוד הרבה בעיות בדרך עם עצמי.

אתמול הייתי אצלו וחזרתי ממנו בחמש בבוקר. ישנתי עד לפני שעה. הוא התיש אותי. רגשית ופיזית.

כבר לא יודעת.

חתכתי איתו אתמול. אבל אני חושבת עליו. לא ברור למה.

ויש לי סיוטים בלילה. כל לילה בשבועות האחרונים.

מצב מוזר.

הכל מוזר.