ועבר מתיש, ועבר מורכב, ועבר גם מהר. הקורס נעשה לעיתים יותר מדי בשבילי. לפרקים הרגשתי שפשוט בא לי לצאת וללכת. לא לעשות כלום עם עצמי. אבל לא נשברתי. אפילו שהייתי חלק קטנטן מאיזו בעיית משמעת כיתתית, דבר שישב לי על המצפון בערך יומיים, אך בסופו של דבר הייתי בסדר. באמת. בשיחתץ הסיכום אתמול אמרתי למדריכה שלי רק "תודה". היא ממש עזרה השבוע הזה, למרות שלא תמיד הצלחתי לנתק את עצמי מבעיות כאלה ואחרות, מחובות לימודיים שעדיין לא התחלתי להסתכל עליהם (כמו הסמינר, למשל), ועוד כהנה וכהנה דברים. יש לי יותר מדי דברים על הראש. ואני, לשמחתי, מודעת לזה. צריך רק לפתור את הכל בשלבים. ולהבין שעוד מעט הקורס עובר ונכנסים לעבודה. וזה יהיה הכי כיף.
***
זה יהיה הכי כיף בגלל שאני אוכל לשכוח סוף סוף מהיויו הזה, שיודע רק לשחק עם המין השני ללא רגש. אני פשוט הבנתי, שכמו כל בחור שנרתע-נמשך-חושק במיניות שלי, גם הוא רק רוצה להשכיב אותי. ודי נמאס לי מזה, כי אני לא מחפשת סקס ארעי או סטוץ ללילה. מיציתי את העניין. נמאס לי להיות הבחורה שמעבירה את הזמן לבחור משועמם שלא יודע כיצד לנצל אותו אחרת, ומחפש ממני רק סקס.
***
גם עם המשפטן הסטלן ניתקתי קשר. ואין יותר מרוצה ממני. הגיע הזמן לשים סוף לסאגה הזו. הוא לא חסר לי בכלל. גם כן, הייתי צריכה לסבול את כל השטויות שלו ולשמוח שהוא בכלל מתייחס אליי. שיילך ויחפש את חבריו המעטים! ויעזוב אותי בשקט, כמובן.
***
אני מחכה להכנס לעבודה. מחכה להתקדם בה. כל-כך מאושרת שעזבתי את מקדונלד'ס. ועכשיו אני רצה לכתוב סמינר.
כינוי:
supersonic
בבלוג זה
בכל הבלוגים
