יש איזשהו קסם

רוב הזמן בעבודה. בלי חופש.

ביום, לא-זוכרת-איזה, האחרון, הייתי במילגה. היה נהדר. אחרי הרבה זמן. הבחור שהייתי איתו, היה כלבבי (אני מקווה שהוא לא ילחץ כשהוא יקרא את זה, כי סיפרתי לו על הבלוג...).

אני מרגישה נהדר. רוב הזמן שקט לי. אני מרגיעה את עצמי מפעם לפעם עם סיגריה, ג'וינט, וויסקי סאואר, סקס, מוסיקה, תל-אביב, ועוד דברים שאני אוהבת.

****

ללא קשר. חודש לפני שאני פה ארבע שנים (!). אני רוצה להודות לאילנה ויריב, שמנהלים את האתר הזה באהבה, על ההקשבה שלהם לפניות המפגרות שלי מפעם לפעם למייל התמיכה בגולשים.

חוץ מזה, הדבר היחיד שחסר לי עכשיו הם הרבה ריגושים.

****

החלטתי שאני מתחילה ללכת לבית היהודי שנמצא איפשהו במרכז תל-אביב. לספוג קצת יהדות בלי יומרות, משהו שהוא פשטני ורוחני, שגם מתאים קצת לפני נסיעה להודו.

הדבר האחרון שאני רוצה הוא שיברחו ממני עכשיו.

הדבר הראשון שאני רוצה, הוא שהחודש הזה יעבור בשקט.