יש איזשהו קסם

זה מצב הרוח עכשיו. מעין טעינות יתר רגשית שמשתלטת. לא חשבתי שאמצא את עצמי חושבת על אותו בחור שהייתי איתו אתמול. לא חשבתי שאמצא את עצמי מקווה שנמשיך להיות בקשר (פליז!!!!!!!!!!!!!! שלא יקרא את זה!!!!). אתמול היה מדהים איתו. הרבה מוסיקה, אלכוהול, סקס, שיחות קולחות, שתיקות לא מעיקות, ואכפתיות שלו. מזמן לא היה לי את זה. ואנחנו רק אחרי דייט שני.

החלטתי שלא אכפת לי אם הוא יתקשר או לא. אני מצידי עשיתי את העבודה, וסימסתי פעמיים לשאול לשלומו, מכיוון שהוא באיזו סדנא רוחנית ללא הפרעות סלולרי. אני בכל מקרה, אמשיך הלאה.

****

נושה ואני חזרנו להיות בקשר. מדהים לגלות איך שנה ללא אדם שהיה קרוב אליי, שהפלתי עליו את כל הבעיות שלי, הצרות שלי ואת האנ'לא-יודעת-מה שלי, משנה את הכל. נפתחתי כפי שלא נפתחתי הרבה זמן. סיפרתי לה דברים שהטרידו ומטרידים אותי. אמרתי לה שדברים נראים אחרת. ש-נ' כבר לא בחיים שלי יותר משנה. ונכון, זה קצת מפריע, אבל למדתי להתמודד עם זה. אני מתגעגעת אליה. רוצה לראות אותה. מדהים איך כלום לא השתנה בינינו. כאילו הפעם האחרונה שדיברנו הייתה רק אתמול.

****

אני מוטרדת. לא ברור לי למה. אני עצבנית (כי לא לקחתי את הסמים החוקיים שלי), ואני קצת חושבת גם על הרחפן ועל עוד איזה אחד.

יהיה טוב, אני מקווה.

כן.