יש איזשהו קסם

לפני יומיים טען שאני מסריחה (מלמטה, מלמטה...).

וכשלא קיבלתי את זה, ודי נעלבתי מזה, הוא טען שאני מגיבה כמו "ילדה קטנה".

כשהוא צריך כסף, הוא יודע לבקש.

כשהוא רוצה לקבל סקס, הוא יודע.

זה נראה לו מובן מאליו שניפגש: ה-SMS מאתמול היה: "נפגשים היום..."

היום הוא רצה ללכת לים, וכשאמרתי לו את מה שאני מרגישה לגבי מה שהוא אמר, הוא טען שוב, שאני "ילדה קטנה". שאני לא יודעת כמה "אנרגיה" הוא מוציא על "הבעיות הפסיכולוגיות" שלי (מישהו ביקש ממך משהו? לא זוכרת...).

בכל מקרה, על הבוקר, ממש עכשיו, זכיתי למטח של צעקות על זה שאני לא מסוגלת לקבל את מה שהוא אומר.

החזרתי לו שאנשים הם שונים, והרגשתי שזה חוסר טקט מצידו.

נעלבתי ממנו.

ממש נעלבתי. שוב הרגשה שלא "זכיתי" לקבל הרבה זמן.

ולמה?

רק כי אמרתי לו את מה שאני מרגישה עם זה. רק שזה קצת היה לא במקום.

ובינינו? במילא רציתי שהוא יצא לי מהחיים. הוא גם ככה לא מציאה גדולה.