יש איזשהו קסם

ואני האדם הכי לא מאמין בו. אני האדם שאפשר לייחס לו הרבה מאוד חטאים. אמנם כאלה שכולם עושים, משהו בגבולות הנורמה של הגיל שלי: סקס, סמים ורוק'נרול. גם כשאת מחפשת את אלוהים כדי למצוא שלווה, זה קשה. נועה ירון, בכתבה בעיתון של המדינה, אמרה שעד היום יש קטעים, ב-12 השנים שהיא חוזרת/חזרה בתשובה, שהיא לפעמים שואלת את עצמה שאלות הגורמות לה להרגיש חוטאת אף יותר. שאלות בדבר: האם זה באמת המקום שלי? , ואני, המחפשת את האלוהים הזה, האלוהים שלי, תוהה לפעמים האם אני נמצאת במקום שלי.

****

למצוא את עצמך זה לא פשוט. במיוחד בטווח הגילאים 25-35, שכבר מצפים שתביני איפה את עומדת, מה את מחליטה ולאן את הולכת. אם את לא קרובה לזה, או סתם מביעה בלבול, או סתם משנה את דעתך, אז משהו לא בסדר.

אני עדיין מחפשת.

יש לי תמיד הרגשה שכל החברים שלי כבר מצאו את עצמם. שהם יודעים היכן הם עומדים בחיים, וזה קשה להיות בעמדה שאת עדיין לא החלטת.

ומצפים שתחליטי. עכשיו.