יש איזשהו קסם

לראשונה היה לי מקשוב (=האזנה לשיחות עם לקוחות), וסקר (=שאלון בטלפון שעונה עליו הלקוח), שנפלתי בהם כמו בלטה שריסקה את ראשי. אותו לקוח, עניין פשוט של קידוד שלט, שבסוף השיחה אשר נמשכה הרבה זמן, טרח לציין שהנציגים שלנו נותנים, ותסלחו לי, "חרא שירות!". האזנתי לשיחה, הבנתי את אשמתי ואת הטעויות הרבות שעשיתי, ולהלן הן:

1. להאשים את הלקוח.

2. לא להקשיב ולהאשים את הלקוח.

3. לא להקשיב, להאשים, לדבר קצת לא יפה ("תודה, אני יודעת את העבודה שלי!") ללקוח.

הייקית (זה יהיה הכינוי למנהלת החדשה שלי) נתנה לי על הראש. היא אמרה כל הזמן: "זה ממש לא מתאים לך!" וכדומה. אני התביישתי. לא היו לי תשובות. מיותר להגיד עד כמה לקחתי את העניין קשה?! אני עד עכשיו יושבת וחושבת על השיחה ופשוט מרגישה רע.

לעומת זאת, השיחה שהאזנו לה אחר-כך, היתה טובה יותר. הייתי קשובה ואדיבה. אמנם לא עניתי ללקוחה על שאלתה, אך הייתי אדיבה ונחמדה. מה גם, שחזרתי אליה היום עם תשובה לשאלה אחרת ששאלה, וכבר עניתי לה על השאלה של אתמול. הלקוחה יצאה מרוצה ממני.

****

העבודה שלי דורשת אסרטיביות, מיומנויות שיחה בלתי-נגמרות וכוח נפשי. אני כבר שמונה חודשים בלווין, ומקווה מאוד שאני לא הולכת להיזרק משם.העבודה הזו חשובה לי, ואכפת לי מהלקוחות. אני אשתפר. מבטיחה. זה קשה, אך אעשה את זה.

****

במזל טוב נרשמתי ללימודי עיתונות.

ומלך לטאה- אתה מהאנשים החביבים עליי. למרות שאני בקושי מכירה אותך.