יש איזשהו קסם

כלשנה, כל תכנית, כל הפקה וכל אחד ששר- התכנית הזו, "כוכב נולד", "נולד לרקוד", "חתול נולד", הכל מיותר (אולי חוץ מהאחרון, אני רוצה גורים ממשי!). אחרי חודשים ארוכים ומפרכים, בהם החבר'ה זימרו קאברים, וכביכול תמכו אחד בשני, והביעו את הישראליות על כל גווניה, כולל שופטים מומחים ומומחים בביזאריותם, הגענו לגמר.

וכמו בשנה שעברה, יש פיינאליסט אחד שהוא ברור. לפחות לי. לא ברור לי מה היא עושה שם, לא ברור לי גם מה ג'קו עשה שם בשנה שעברה, מכיוון ששניהם אחרים. שניהם אומנים מלידה, שניהם עושים מוסיקה בצורה רצינית, שניהם נושמים את הלחנים, את המילים ואת האומנות הזו. אני לא אומרת שהשאר לא, אך מתמודדים אחרים מסתכלים על זה, לדעתי, בצורה שטחית יותר.

דיויד ברוזה כינה את בועז מעודה "מלך", ומבחינת כל המראייינים את המסחור הזה, מדובר ב"אנשים מדהימים...עושים צמרמורות." חברי ההפקה מכונים ה"הורים" של החבר'ה וכולם כל-כך יודעים הכל על כולם, שזה פשוט מבחיל.

כמות טפטוף המחמאות, כמו הלכלוכים ומצד שני כמות האנטוגינזם שיש בדבר הזה, היא פשוט עצומה.

אין לי ספק שלמרינה מגיע לזכות, ולו בגלל שהיא חותרת תחת זרם המסחור ומביאה משהו שונה. היא לא מתביישת וגם לא רואה אף אחד ממטר. נראה כאילו כל הרכילות לא מעניינת אותה. היא אמיתית. כמו ג'קו. היא הולכת להצליח, גם אם היא לא תנצח היום.