יש איזשהו קסם

שקשה לי לראות אותו בעבודה. שקשה לי לראות אותו מדבר עם בנות אחרות, למרות שאין ביניהם כלום, שקשה לי עם עצם העובדה שהוא יתחתן (אולי) בשנה הבאה. אתמול הברמן מהעבודה היה אצלי. למען האמת, כבר יצא לו להציץ בבלוג שלי. הוא מהאנשים שמתעצבנים אם הם לא רואים שקיבלו קרדיט בבלוג. זה טפשי, כמובן. הוא נתקע אצלי אתמול ארבע ומשהו שעות. אכל אצלי, ראה אצלי טלוויזיה, והבטחתי לעצמי שאני לא מעלה את נושא חברתו לשניה, אפילו. ואכן, הנושא לא עמד על הפרק. סיפרתי לו מה הולך עם המתוחכם, הוא לא הגיב יותר מדי, סיפרתי לו בכלל, והוא היה בסדר. אמרתי לו שכיף לי איתו, אך רמזתי שזה לא יותר מזה.

ואז...אז עבדתי משמרת לילה בעבודה (עד היום בשמונה בבוקר), וראיתי אותו מגיע בשעה שבע וחצי, ועל אף שידעתי שהוא עומד להיות נוכח, זה הפריע לי. פתאום.

****

מפריע לי שהחננה מהעבודה לא מבין שאין סיכוי בינינו. כבר אמרתי לו אתמול מיליון פעם שאנחנו לא מתאימים, ושהמשיכה שלי מתחילה לבני 27 וזהו. הוא שלח לי מסרים סותרים. הציף את המייל בעבודה עד שהוא הלך הביתה (סוף סוף!), ואני כבר הבהרתי לו שזה לא זה. אולי אני פשוט צריכה להגיד לו שלא הייתי נוגעת בו גם עם לייזר וזהו?

****

ניסיתי לתפוס את המתוחכם. ניסיתי לדבר איתו בקשר לפגישה מוקדמת. ללא הצלחה. אני חושבת עליו, מודה.