יש איזשהו קסם

הילד מהעבודה החליט שהוא לא בדיוק מגיע למסיבת יום ההולדת שלי, הנערכת ביום שישי. למען האמת זה לא ממש מפריע לי, כי הוא ואני לא ממש קרובים לאחרונה. הוא החליט שהוא צריך לסגור איתי חשבון על זה שאמרתי שלא אעשה את זה איתו (כן, סקס), הוא הרי נעלב מזה עד עמקי נשמתו, ועשה לי סצינה של נערה בת 16 שהחבר שלה זרק אותה, אז זה לא ממש משנה לי, כן.

****

היום הריאלי ואני נפגשים, אחרי שבוע שבמהלכו הוא חזר עם הזנב בין הרגליים. הוא חשוב לי, הוא יקר לי, אני מאוד רוצה שהוא יהיה חלק מהחיים שלי. אנחנו מתקשרים מצוין, למרות שקשה להבין את הקרירות שלו מפעם לפעם. נכון שהוא לא קר אליי, נכון שזה אופי כזה. תפיסת המרחק מכל מה שמזיק לך. הוא עדיין לא מוכן לפגוש את החברים שלי ביום שישי, ואני לא כועסת עליו, כי למה שאכעס? הוא תיקן לי אי הבנה אתמול שעשיתי ממנה דרמטיזציה אחת גדולה. אני מוזרה אני.

****

מושא הראיון הקרוב שלי, לעיתון שאני מקימה, הוא בחור מקסים, שתמיד חי במקביל אליי, במישור קצת שונה. ראה את הבלוג, הציץ לעברי בערבי במה, יש לנו מכר משותף, ושנינו תל-אביבים בנשמה. יהיה איתו ראיון מוצלח.

אני די ממהרת לעבודה עכשיו.