יש איזשהו קסם

שבוע מחורבן בעבודה. אני מנסה לתקן את דרכיי כי החלטתי שאני רוצה להשאר (וזה מצחיק, כי אני מחפשת עבודה במקביל!). אני בטוחה שאני בין הגרועים שמנהלת הצוות שלי נתקלה בהן. ויש לי פגישת עבודה איתה ביום רביעי. איכס. לפחות היום אני בחופש כי הסדנא שהייתה אמורה להיות היום התבטלה.

***

רצתי עם משי שלי לוטרינרית מספר פעמים ב-24 השעות האחרונות. היא לא הפסיקה להקיא ולא הצליחה לאכול. מתברר שעל אף בגרותה, אלו רק בעיות שיניים רגעיות. אז עשינו טיפול שיניים. עכשיו היא בסדר. נחה אחרי הטראומה של אתמול.

***

בין שבת לראשון ישנתי אצל המהנדס. מזמן לא היה לי ערב כזה משגע. יש לנו הרבה במשותף, למרות שלפי סטטיסטיקות יבשות אנחנו לא אמורים להחזיק מעמד אפילו שנייה. אז היה כיף. סקס, דיבורים, מסעדה. אני לא רק יצור מיני בשבילו, וטוב שכך.

***

אני לא רוצה לאחר יותר לעבודה.

אני רוצה להיות טובה בעבודה.

אני רוצה להתפתח ולהיות מלומדת.

אני רואה את העתיד (המטורף) שלי שם.

למרות הכל.

***

אהה...ואני צריכה להתחיל לבחור קעקוע!

אני אחפש עבודה.

למרות שאני מרגישה כמו בת 40 שגמרה את הקריירה שלה.

אני מתחילה יוגה בשבוע הבא.

מקווה לטוב.

תחזיקו אצבעות.

אתמול היתה עוד פגישת עבודה עם מנהלת הצוות הביצ'ית שלי. היא בחורה נחמדה סך- הכל, אך בכלל לא מנסה להבין את עצם ההתמודדות שלי, כנציגה חדשה, עם ריבוי מערכות ותפעולים. היא טוענת שאני עונה תשובות לא נכונות. שאני לא מאופסת. שאני לא עושה דבר כמו שצריך. אז לקחתי יום חופש היום. אחרי פגישה זו שהזוויעה אותי אתמול. ואחרי שבכיתי אתמול. שוב מרגישה תקועה.

***

סך-הכל, חודשיים בחברה הסגולה הם לא קלים. מצפים ממני להישגים שיגיעו מפה ועד ים המלח, שאני אכניס שיחות ואפתור בעיות כמו המנכ"ל, לפחות, אם לא יותר. שאני אצליח. זו חברה הישגית ואתגרית ואני אוהבת את זה. אך לא מסוגלת יותר.

***

החברים מהעבודה מעודדים. לא עוזבים רגע בשקט, אבל היא לא ממש, והיא לא שמה לב לזה.

***

מפחדת לא למצוא את עצמי. היא הציעה לעזוב. מחפשת עבודה חדשה, אך אתן לעצמי עוד שבוע.

עוד דיכאון.

עוד רגרסיות.