יש איזשהו קסם

לחלוטין, לגמרי, TOTALY, תקראו לזה מה שתרצו, היה לי בסופשבוע הזה. במקום לצאת מהבית, לבלות קצת בעיר הגדולה עם האוטו (כמו שאני אוהבת), נברתי בשינה עמוקה שפשוט בא להקיא. ביום שישי אכלתי ארוחת ערב- והלכתי לישון. אמרתי לעצמי שעשה לעצמי פיצוי בדמות איזשהי יציאה בשבת, אחרי העבודה בבוקר. ותנחשו מה? ביום שבת חזרתי מהעבודה- תוך ריבוי הזמנות לצאת מהבית- ופשוט ברחתי לשינה.

****

כבר התחלתי לתהות ביני לבין עצמי, האם חזרתי לשנת הדיכאון שהייתי סובלת ממנה בשנים שקדמו. מתברר שלא, כי לא היה איזה דבר שמטריד אותי במיוחד, או איזה משהו שאני צריכה לתקוף. נכון שהגעתי למסקנה שאני צריכה ניתוק מכמה אנשים בחיים שלי, שהם לא חברים טובים או משהו כזה, אך יותר מזה- לא הייתי מוטרדת.

****

כבר שבועיים שלמים אני טוחנת לעצמי את הראש לצאת לסבקוץ' מילגה, שהיא מסעדה הודית צמחונית בדרום של תל-אביב, והייתי במקום הזה אי אילו פעמים, ואני אומרת לעצמי גם לצאת ללימה-לימה לראות הופעות חיות של רגאיי וכאלה, אך הדבר לא יוצא לפועל, כי אני ישנה בעמידה.

****

מה שכן, כנראה הקיץ אני אעבור לתל-אביב, ככה שהכל ייצא קרוב בסופו של דבר. מה גם, שאני החלטתי שאני מורידה את כמות שעות השינה שלי, כדי לא להגיע למצב מוגזם.

אני באמת בזבזתי את הזמן.

עכשיו יש בערוץ הדוקומנטרי של הלווין את התכנית של רשף לוי, "גברים אמיתיים", שדנה במקומו של הגבר בעולם המודרני הנוכחי. לא מבחינה מגדרית, כי אם מבחינות מאוד אישיות. הפרק הנוכחי מדבר על ההתייחסות של גברים לגופם. הוא מראה גברים שהיחס שלהם לגופם, מבחינה אסתטית כתוצאה מהשתתפות בתחרויות גוף כאלה ואחרות, הוא פשוט מוגזם. יותר מכל אישה שהכרתי. וזה מצחיק, כי הנשים מסביב משיאות עצות של מומחיות בתחום היופי הגברי (והן בנות זוג, שנראות יותר גבריות מבני זוגן!). אני בהחלט בעד טיפוח גוף גברי, ובהחלט בעד אסתטיקה לשמה. אך לא בצורה מוגזמת, בבקשה.

****

בשבוע האחרון טחנתי עבודה בלווין. יש לי מזל שאני אוהבת את מקום העבודה שלי. אי תמיד מתנדבת להישאר יותר שעות (נותנים לי את זה רק בשביל לסגור טיפולים!), ואני מנסה להעלות את המשכורת שלי בצורה משמעותית, כי אני חייבת לכסות מינוס. זה יצליח בסוף. הצלחתי גם למצוא כמה דירות בתל-אביב המחפשות שותפים, ככה שאני מאמינה שבקיץ הקרוב אני בעיר הגדולה (או בתאילנד).

****

הלכתי לישון מוקדם אתמול, וכחלק ממחשבות לפני שינה שיש לי, החלטתי שעם החברה-הכי-טובה, אני אשמור על פרופיל מאוד נמוך.

אני אצא היום בערב, לפני משמרת הבוקר מחר.

אני אלך אולי לערב במה בשבוע הבא.

משתדלת להיות אופטימית.

שאני בהחלט צריכה להתנתק מכמה אנשים.

לצמוח מקשיים.

לא לקחת את הכל קשה.

להפסיק לחלום על עבודה.

לשמוח על דברים קטנים.

שצריך להיות בסדר.

שורה תחתונה- יש בהחלט מקום למקצה שיפורים.