יש איזשהו קסם

הסודות/ דנה עדיני

צנזורה, בעיני, לא רק באינטרנט, זה דבר גרוע. מעיד על בורות, ואף הסתה מסוימת. מזכיר לי את הספר המפורסם והאהוב עליי, של ג'ורג' ארוול, 1984. צנזורה יכולה לשגע. ואני בכלל חושבת שאם היא מגיעה לאינטרנט, אנחנו חיים בבועה. כאילו שהיא גם תעזור למנוע כל מיני תופעות לא חינוכיות, שלא נוצרות רק באינטרנט. צנזורה, באתרים מסוימים, בהגבלים מסוימים, לדעתי, פשוט תמנע לראות את פרצופם האמיתי של מוסדות, תופעות, אירועים וממשל. זה יהיה גרוע. בעיני, משול כמעט למלחמת עולם. למה בכלל להעביר הצעה כזו בקריאה ראשונה? מי האידיוט שחשב על זה? (כמו שאתם שמים לב עד כה, פוסט זה ממש לא מצונזר)

זה משהו אחד למנוע מילדינו הרכים להתקרב לאתרי פורנו והימורים. זה לא צריך לצנזר, רק למנוע על-ידי חינוך נכון. זה לגיטימי.

אבל (וגדול מאוד)

למנוע הבעת דעות (ואני לא מדברת על דעות פוגעניות של טוקבקיסטים), למנוע את האמת מאחורי המסכות היפות, שגם ככה נמצאות באינטרנט על ימין ועל שמאל, זו טעות.

לא רוצה צנזורה!

ימי עבודה מטורפים. משהו מדהים. אני כל הזמן בעבודה. כבר כמעט גרה שם. מוסיפה כל הזמן שעות. רוצה להיות מעורבת בהכל, אבל נהנית מזה.

ומלבד זאת, החלטתי להוציא את המשפטן הסטלן מהחיים שלי. נמאס לי מאמביוולנטיות ומרגשות שעמום ואשם שמובילים אותו ליצור איתי קשר. שיחפש את עצמו קודם, וימצא. ולא יחזור.

עכשיו קצת רגוע.

הבחור הראשון היה אצלי בשישי והיה ממש נחמד.

המגודל ביקש סליחה, אבל אני לא יודעת איך להתייחס לזה. אין לי ספק שלא מגיע לו שאני אסלח לו.

מחר חופש. אולי אני אסע ליום הסטודנט באוניברסיטת ת"א. גם אם לא, זה בסדר.

עכשיו קצת רגוע.