מהפוסט האחרון הכל ישתנה אני לא יודעת אם לטובה ואם לרעה ..אבל ההרגשה כאילו הכל יהיה יותר ויותר גרוע... אני וחבר שלי ניפרדנו כי גיליתי שבכלל לא ארגשתי כלפיו אהבה אלה רק היתרגשות מאהבתו אלי עכשיו אנחנו לא בקשר וזה קצת חבל אבל בכל זאת..זה עוד כלום..בנוסף חברה שלי לחדר..(אני בפנימייה) רצתה להיתאבד.. וזה שינה לי את כל המצב שלי..1. אני ידעתי שהיא רצתה לעשות את זה ולא עצרתי אותה..ו..2.היא לא בטחה בי מספיק כדי להיתייעץ איתי הרבה.. ובחרה בנות ששנאו אותה קודם לכן..3.אל תידאגו היא עכשיו בריאה ושלמה ...והכל בסדר אצלה.. כולם דאגו לה כל כך ועכשיו כולם רק איתה האנשים סביב לא מבינים שאת זה היא רצתה את ה צומת לב הזאת..אבל זה לא העיניין העיניין שעכשיו אני לא חשובה לה כמו אז..ובנוסף חברה שלי..אחרת היתרחקה מימני ונהייתה עם החברה שלי מהחדר..ושתיהן לא ממש מיתייחסות אלי..אני מרגישה דחויה..זה לא שאני לא יכולה להיות איתן וכל זה אני פשוט נקייה מהצד שלי.. וכמו כל בת ובת נידלקתי על מישהו כל כך שאני מוכנה לעשות הכל כדי שהוא יסתקל עלי..אחרים מקבלים את זה כבדיחה..לא הרבה יודעים על זה אבל.. מי שיודע.. אחרים אומרים לי שאין לי סיכוי ואחרים אומרים ששנינו צריכים להכיר ולדבר..לא דיברנו עד עכשיו כי הוא חדש והגיע לא ממזמן.. הציונים שלי קצת ירדו לאחרונה..והחברות הכי קרובות שלי כל כך יתרחקו מימני רוב זמני..אני נמצאת לבד..אני זוכרת את הזמן בו..כולם ראו את החיוך על הפנים שלי ועכשיו זה לא ככה הרבה ילדים ישתנו לרעה ואין לי שום רצוך לישמור איתם קשר..אני יודעת שזה לא כל כך נורא אבל ההרגשה נוראית..בחדר גם קצת יתרחקנו.. ואין לי כוח לחזק קשרים כי הרבה משקיעה מאמצים בישביל זה... הינה היום יום העצמאות ואני עכשיו יושבת בבית ויודעת שאני לא אצא לשום מקום כי אין לי עם מי כל החברות שלי קבעו נכבר עם חברים אחרים שלהם.. וגם אם הייתי רוצה מכוון שזה מחוץ לעיר וההורים לא מרשים אז..(I can't do that) עכשיו הוצאתי הכל לבלוג שלי אבל הבעיה שאין הרבה שיגיבו ..גם פה פאקינג לא מסתדר.. בבית לא משהו אני ואחותי בריבים..וההורים עצבניים מכל שטות שזה אי אפשר לשנות זהו אני סיימתי אני אלך לחדר ליפרוק מיזוודות מהפנימייה (הבגדים שהאתי וכל זה).. אני רק מקווה לטוב..אני שונאת להיתבודד אבל יש מצבים שזה כל כך עוזר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
zagadka