ראיתי באחד הבלוגים ובתגובות לסיקור מפיגעוי הטרור במומביי אנשים שמתבכיינים על כך שהתקשורת הישראלית מתמקדת רק ביהודים שנרצחו בבית חב"ד ולא מתייחסת מספיק לשאר הנרצחים בפיגועי הטרור.

 הם זורקים סיסמאות כמו "הדם של הגויים פחות אדום?!" וקוראים לסיקור אובייקטיבי של האירועים.

אני חושב שנכון לסקר הכל, אך נכון יותר להתמקד בנקודה היהודית/ ישראלית של האירועים. הרי ככל שכואב לשמוע על פיגוע טרור, זה כואב יותר כשזה קרוב אליך. מי מאיתנו לא מכיר מישהו שהתארח בבית חב"ד אי שם בעולם? מי מאיתנו לא מכיר מישהו שמכיר מישהו שהוא קרוב משפחה של אחד מהנרצחים?

אז זה הזמן להיות "אובייקטיביים"?שנתעלם מהזוועה שהתרחשה בבית חב"ד במומביי ונסקר את זה כמו "זרים"?

לא. זה בדיוק הזמן להתמקד בסיפורים הקטנים על היהודים הגדולים שנרצחו בשליחות מצווה.

ולמי שדואג לסיקור שאר זוועות העולם, הוא יכול להיות רגוע, כי מסקרים גם את זה.