| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 7/2003
 מופע חשפנות
כפי שציינתי קודם, הייתי החייל הדתי היחיד בכל מעבדת הצילום. לפני שיצאתי לצבא, הזהירו אותי חבריי מכל הפיתויים שיש בצבא ואני כמו בחור טוב, לא נתתי יד לחיילות שהגישו לי יד (כשהסברתי שאני דתי, הן הבינו, למרות ששאלו: "אז איך החייל ההוא כן נתן לי יד"? והצביעו על חייל אחר עם כיפה).
יום אחד, הגיע מועד השחרור של אחד הצלמים. הוא היה ממש נחמד ואני הייתי למעשה המחליף שלו. הוא היה הצלם הכי טוב אצלנו ומאוד החמיא לי שכשעשה "פריסה" בצבא, ביקש ממני לצלם את הפריסה.
הוא גם ערך מסיבה לכבוד השחרור בבית שלו. החברה' במעבדה דיברו על זה שיגיעו חשפניות לשם, אבל איתי הם לא דיברו על זה "כדי לא להשחית את אוזני הילד...".
לא רציתי ללכת. דיברתי עם החייל המשתחרר והסברתי לו את חששותי. אמרתי לו שיש לי בעיות עם הכשרות ועם האווירה והוא אמר לי שלא בטוח שהן בכלל יבואו וגם שאני אוכל לצאת ברגע שהמופע יתחיל (אם הוא יתחיל בכלל).
החלטתי לבוא ושאם יהיה משהו לא לרוחי- אצא מיד.
הגעתי לשם והכל היה בסדר. האוכל היה כשר במיוחד בשבילי וגם לא היה שום סימן שיהיה משהו לא צנוע.
כעבור כמה שעות עשו מעגל מסביב לסלון ("יופי, משחקי חברה", חשבתי לעצמי).
החייל המשתחרר החביא מצלמה נסתרת (צלם או לא צלם?) באחד מהמקומות בבית, ואז הבנתי. תיכף יתחיל מופע חשפניות.
תכננתי לברוח משם, אבל אין לי הסבר לשאלה: למה נשארתי שם.
ישבתי מכונס בתוך עצמי וראיתי איך 2 בחורות רוסיות משילות מעליהן את הבגדים. יכול להיות שאחת מהן לא הייתה אפילו בת 18. הן לא היו יפות ולא מושכות. רק עירומות.
היו חיילים שרקדו איתן, אבל אני רק ישבתי וניסיתי לא להתבלט יותר מידי.
אחרי המופע, הרבה חיילים דיברו על זה והיו מופתעים שנשארתי. גם אני. הצחוק המתגלגל של אחד החיילים שראה אותי פתאום שם רודף אחריי עד היום. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי בעירום נשי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
