| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 8/2003
 כמעט הרגו אותי היום
היום נסעתי לי לתומי באחד מכבישי הארץ. בעודי נוסע, שמתי לב למשאית צבאית משמאלי שנכנסה לנתיב שלי מבלי לאותת ומבלי לשים לב שהיא כמעט עלתה על האוטו המשפחתי שבו נהגתי.
בלמתי וצפרתי בו- זמנית ומנעתי את ההתנגשות עם הנהג הצבאי הסורר.
המשכתי לנסוע אחריו עוד כמה מטרים ואז הייתה לי הזדמנות לעקוף אותו.
תוך כדי עקיפה החלטתי "ללמד אותו לקח" וצפרתי צפירה ארוכה כדי להזכיר לו שהוא כמעט דרס אותי למוות.
חשבתי שאחרי שאעקוף אותו לא אראה אותו עוד לעולם ושאלחץ על דוושת הגז ואעלם אל עבר הלא נודע.
אלא שמיד אחרי שעקפתי אותו, ועדיין הייתי בנתיב השמאלי לנהג המשאית, הגעתי לצומת והרמזור התחלף לאדום...
עצרתי את המכונית וסמוך אליי עצר נהג המשאית.
פחדתי. חשבתי שהוא יצעק עליי ואולי גם אני עליו, ושאסביר לו שהוא נוהג כמו מטורף ו"מי בכלל נתן לו רשיון צבאי", אבל הוא עצר רק קצת מאחורי כך שהחלון שלו (שבלאו הכי היה גבוה משלי) היה סמוך לחלון האחורי שלי.
לא החלפנו צעקות. אפילו לא מבטים. כשהרמזור התחלף לירוק נסעתי משם מהר ככל שיכולתי ודהרתי אל עבר הלא נודע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
