היה היה איש

שכל ימיו הרגיש

שהכל נע סביבו בעולם.

הוא חי כך שנים,

וכשנולדו לו בנים,

הוא הפריד אותם משאר העם.

הוא רומם עצמו

מעל עמו

אך הם לא שמעו עליו מעולם.

הוא היה רגיל להיות בעל המאה

ועל כן גם בעל הדעה

בכל דבר ועניין.

אך ביום די בהיר

פגש בבחור צעיר

שלא מכר נשמתו לשטן.

האיש אמר את דעתו

וציפה שילכו איתו

אך כאן ציפתה לו הפתעה.

לבחור הצעיר היה רעיון אדיר

שונה משל האיש שזה עתה הכיר,

רעיון שהפך להמצאה.

האיש ניסה לקנות את הבחור,

אך, וזה כבר ברור,

ללא שום הצלחה.

הוא שלח לו כסף ומתנות,

גדולות וגם קטנות,

ולבסוף שיגר לו הבטחה:

"אם לא תשמע בעצתי,

ולא תלך איתי-

סופך יהיה רע ומר".

הבחור לא נרתע

ומדרכו לא סטה

וכך על כבודו שמר.

האיש סיפר לאנשי סודו

איך הצעיר לא מחל על כבודו,

ודרש מהם להחרים את הצעיר.

אנשי סודו, ששכל בקודקודם

אמרו לו "עד כאן בנאדם!".

"מרוב שלהבלייך שמענו

את מה שחשוב שכחנו.

מעתה נפסיק לך לשמוע.

הרעיון של הצעיר מעולה

ואילו שלך מעושה.

כל כולך רק רוע.

אם על אחרים תתחיל לחשוב

יהיה לך רק טוב

זאת אנחנו לך מבטיחים".

האיש נדם וחשב לרגע

"האם הם אכן רואים בי נגע?

איך יתכן שלי הם לא שומעים?".

ואז הוא פקח את עיניו.

הוא ראה שועל, פיל וגם ארנב,

אך יותר מכל הוא ראה אנשים.

אנשים שלפני כן לא ראה

ושלפני כן לא הקדיש להם אפילו רבע שעה.

פתאום הוא הבין שהוא לא לבד בעולם.

הוא הבין שיש עוד דעות.

דעות טובות, דעות רעות אך בעיקר דעות שונות.

דעות שעליהן לא שמע מעולם, כי תמיד חשב שהוא היחיד שקיים.

הוא הבטיח לשנות ממנהגו ולשמוע לאחרים

ושיותר לא יכפה את דעתו על הסובבים.

את כספו תרם לצדקה ולא השתמש בו לרעה.

ומה עם הצעיר והמצאתו המהוללה?

המצאתו נכשלה

ואילו הוא שקע במרה שחורה.

מאז הוא לא הפסיק לחשוב

שאולי צדק האיש (שהפך לטוב)

ובעצם הרעיון שלו היה הטוב מבין השניים.

השנים חלפו

אך מאז השניים לא נפגשו.

מעניין מה היה קורה לו הצעיר היה שומע לאיש פעם או פעמיים...

כל קשר בין הדמויות בסיפור לבין אנשים אמיתיים, מקרי בהחלט!