| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 8/2003
מצוקה
רציתי לשתף אתכם במצוקה. זו לא באמת מצוקה, ובכל זאת...
ובכן, הבלוג מעסיק אותי יותר מידי.
אם אני לא בקירבת מחשב אני חושב על הבלוג, על הבלוגרים ועל פוסטים שיכלתי לכתוב ושאולי עוד אפרסם.
כשאני ליד מחשב עם אינטרנט אני מתעסק יותר מידי בבלוג. או שאני קורא את התגובות לבלוג שלי או שאני קורא את הפוסטים של חבריי הוירטואליים ואם אני לא כותב כמה ימים אני מקבל תגובות בנוסח: "מה קרה לך, אנחנו רגילים ל- 2-3 פוסטים ביום". והם לא מגזימים. אני באמת מפרסם כמה פוסטים ביום אם אני "און-ליין". מצד שני, לפעמים אני לא מחובר במשך כמה ימים.
הבעייה הגדולה היא שכל זה דורש זמן. הרבה זמן. ואני לא חושב שיש לי את הזמן לזה.
איכשהו אני מצליח בשאר התחומים בהם אני עוסק מבלי שהבלוג יפגע בהם, אבל האמת היא שאני לא בטוח שלאורך זמן זה יהיה המצב.
אם אני לא מחובר במשך מס' ימים, אני חוזר לתיבת אימייל מפוצצת בתגובות ובהודעות על עוד פוסט שנכתב. ואם הכותב פעיל במיוחד, אני אמצא מס' רב של הודעות כאלה, ולקרוא את כל אמרי השפר דורש הרבה זמן- שאין לי תמיד.
אשתי רוצה שאכתוב פחות. שאפרסם פוסט פעם בשבוע ושלא אגיב כל כך הרבה.
אני יודע שאני מכור לבלוג. כבר הרבה זמן לא כתבתי כך סתם בשבילי (תמיד היה רק מרצה כזה או אחר שזכה לקרוא את פניני חוכמתי ולהגיב בציון). אני נהנה מזה, אבל לא יודע כמה אוכל עוד להמשיך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
