בשבוע שעבר הייתי בחתונה של חבר שלי מישיבת ההסדר.

פגשתי שם את אחד הרמי"ם (רבנים מחנכים) שלי לשעבר ושוחחתי איתו ארוכות.

אחרי שסיימנו את השיחה ה"רגילה" של "איפה היית ומה עשית", סיפרתי לו על גיסי שעכשיו בכתה י"ב ומתלבט בקשר לעתידו.

גיסי, שאקרא לו בשם הבדוי תומר, לא יודע מה הוא יעשה בשנה הבאה. האפשרויות שלו הן:

1. ללכת לישיבת הסדר

2. ללכת לצבא רגיל, ללא ישיבה.

3. ללמוד במכינה למשך שנה-שנתיים ואז להתגייס לצבא. במכינה לומדים לימודי קודש ואמונה ומינים את הבחורים לקראת הצבא.

תומר, הוא בחור שאוהב להיות בבית. אין לו מוטיבציה להיות קרבי ועד עכשיו לא בדק אפילו מקום אחד של לימודים בשנה הבאה (לא ישיבת הסדר ולא מכינה).

אני דוחק בו כל הזמן שילך לבדוק מקומות כדי שיראה מה מתאים לו, אבל הוא אומר לי (במידה מסוימת של צדק) שרוב התלמידים בכיתתו לא מתכוונים ללכת לישיבות בשנה הבאה ושלבד הוא לא רוצה ללכת לבדוק.

לדעתי, מתאים לו ללכת לישיבת הסדר כלשהי, אבל זוהי החלטה שלו.

הוא מוכן ללכת לבדוק ישיבה (אף שבינתיים הוא לא עשה זאת)- בשבילי. לא בשבילו. רק בגלל שאני רוצה אז הוא ילך לבדוק, אבל לא בגלל שהוא באמת רוצה ללכת.

הוא אומר גם שכרגע לימודי הגמרא לא מושכים אותו והוא מעריך שם יילך לישיבה אז הוא לא ילמד כל היום אלא בחלק מהזמן יתבטל בחדר שלו.

ניסיתי לומר לו שהלימודים בישיבת הסדר שונים מהלימודים בתיכון וששם אוהבים ללמוד, בין השאר בגלל שזה לא בשביל ציון.

הסברתי לו על החברים שירכוש שם ועל ההכנה הרוחנית שיקבל לקראת הצבא ועל עוד יתרונות, אך הוא רק אמר שהוא יכול ללמוד הכל לבד בלי ישיבה.

סיפרתי לרב על תומר וביקשתי עצה איך לשכנע אותו שיבדוק ישיבות. הרב אמר את כל הדברים שבר עשיתי, אך משום מה, דיבר ל הזמן על כך שתומר יילך למקום אחר, ולא לישיבת ההסדר שהוא מלמד בה ושאני למדתי בה. הוא דיבר בעיקר על מכינות ואני המשכתי לשאול דווקא על הישיבה.

שאלתי אם יש מישהו בישיבה שיוכל לדבר עם תומר, ולעזור לו להבין יותר טוב את מהות הישיבה על מנת שיוכל להחליט אם בכלל ישיבת הסדר מתאימה לו, ואם הישיבה הספציפית הזו מתאימה לו.

להפתעתי הרבה, הוא אמר שאם תומר מתלבט אם זה בכלל מתאים לו, אז עדיף לו ללכת למקום אחר כי לישיבה הזאת יש הרבה מועמדים לקבלה ורק כמחצית מהם מתקבלים- ואלה אנשים שרוצים ללמוד שם!

על הטענה הזאת עניתי לו שאני מאוד מופתע מהגישה ושבדרך כלל שמיניסטים לא מכירים את הרבנים שמלמדים בישיבות ההסדר לפני שהם הולכים לשם (רמזתי לו שכל אלה שכל כך רוצים לבוא לשם, רוצים לבוא בגלל רב מסויים) ושאחרי שנכנסים לישיבה, נכנסים לתלם ושכולם לא אהבו גמרא בשמינית ורק בישיבת ההסדר למדו לאהוב אותה.

הוא אמר שאם הבחור לא אוהב גמרא, שיילך ללמוד במכינה כי שם יש יותר לימודי אמונה ופחות לימודי גמרא. הוא אמר שכנראה שהבחור לא יעמוד בשלושה סדרים (כפי שתומר העיד על עצמו שזה מה שהוא חושב שיקרה) ולכן עדיף שילך למקום אחר.

אמרתי לו על זה שרוב הבחורים חושבים שהם לא יעמדו בשלושה סדרים ואחרי זסמן קצר הם לומדים במשך כל היום.

הוא הוסיף שהישיבה שהוא מלמד בה לא צריכה להתחנן על כל תלמיד ובגלל זה הם לא ישקיעו זמן בשיכנוע המועמדים לבוא אליהם. הם יתייחסו אליהם מאוד יפה, אבל לא ינסו לשכנע אותם מדוע הישיבה שלהם היא הכי טובה.

אני לא קיבלתי את הדברים שלו. מאוד הופתעתי וחשבתי (וגם אמרתי לו) שזו גישה לא נכונה ושצריך לעזור למועמד להבין הכי טוב לאן הוא מגיע ובמידת האפשר לכוון אותו למקום שהכי מתאים לו.

הרב היה בדעה שמי שלא יודע מראש איזה "אוצר" יש בישיבה, שלא יבוא והם לא ישקיעו מאמצים לספר לתלמידים איזה "אוצר" יש שם.

אני אמרתי שאם מישהו לא יודע איזה אוצר יש שם, אז צריך לגלות לו כדי שגם הוא ירצה לבוא לשם ושרוב השמיניסטים לא מכירים מראש את הישיבות.

התאכזבתי מאוד מהרב, שאמנם אין לו שום השפעה על מערך קבלת התלמידים לישיבה ואולי גם לא מייצג את העמדה הרשמית של הישיבה (למרות שאמר שאם תומר יבוא למי שאחראי על קבלת התלמידים ויגיד בראיון "שהוא מתלבט ולא יודע..." אז הוא לא יתקבל לישיבה) עד שנזכרתי בשיחה שהייתה לי איתו כשעוד הייתי תלמיד באותה ישיבה, בשנה האחרונה שלי שם.

באותם ימים ניסיתי להתקבל לאוניברסיטה וקיבלתי ממנו מכתב המלצה.

אחרי שחזרתי מראיון הקבלה, הרגשתי שלא הלך לי טוב כל כך בראיון הקבלה לאוניברסיטה והחלטתי לשתף את הרב בכך.

לאחר שסיפרתי לו שלדעתי לא הלך לי טוב בראיון ושאני חושש שלא יקבלו אותי ללימודים הגבוהים, הוא ענה לי "למה אתה מספר לי את זה?".

ככה, בלי לעודד, בלי עצה טובה, בלי לומר "אולי כן תתקבל למרות הכל?". במקום זה הוא רק אמר: "למה אתה מספר לי את זה?". גם אז התאכזבתי ממנו.

נזכרתי בזה בסוף השיחה שלי איתו בשבוע שעבר, והרגשתי כאילו הוא שוב אומר לי "למה אתה מספר לי את זה?". הבנתי את הרמז ונפרדנו לשלום.

אגב, בסוף כן התקבלתי לאותה אוניברסיטה, למרות הכל.

אם מישהו חושב שהבין באיזו ישיבה מדובר, שישמור את הניחושים שלו לעצמו ולא יכתוב אותם כאן.