בשבועות האחרונים שמעתי שעוזי כהן רוצה תמלוגים על התחפושת שבדמותו.

כששמעתי על כך חשבתי שזה מוגזם, ומה פתאום שיקבל תמלוגים על התחפושת, כי תכלס' לולא "ארץ נהדרת" אפאחד לא היה יודע מי זה עוזי כהן וודאי שלא היה רוצה להתחפש בדמותו.

אפילו ב"יומטוב" כשנתנו לו את ההזדמנות לשיר שיר, הוא חיקה כל הזמן את אלי פיניש מחקה אותו וכל הזמן אמר "אתה חמוד אתה" וכו'... זה היה קצת עצוב לראות את זה, כי לא הרגשתי שזה מוסיף לו כבוד.

אלא שהיום שיניתי  את דעתי. היום ראיתי מודעה של "כפר השעשועים" בעיתון המקומי. בין שלל הילדים המחופשים לדמויות שונות, הייתה גם תמונה של עוזי כהן האמיתי.

לא תחפושת, אלא תמונה של האיש. ואני חושב שאם הם רוצים להשתמש בתמונה שלו, אז הם צריכים לשלם לו עבור השימוש בתמונתו במודעת הפרסום שלהם.

כאן נעוצה כבר בעיה אחרת, שהוא, כסגן ראש עיריית רעננה, לא יכול להשתתף בפרסומות (אלה החוקים ברעננה) ולכן גם לא יכול לקבל כסף מרשת "כפר השעשועים" עבור שימוש בתמונתו. פלונטר.

בבתי הספר השונים בארץ (בטח לא בבתי ספר דתיים), עוברים נציגים מטעם משרד החינוך ומספרים לתלמידים על הסכנות שבקיום יחסים לא מוגנים ומפצירים בהם לעבור בדיקת HIV כדי לראות אם יש בדמם את נגיף האיידס.

כדי לשכנע אותם, מבטיחים במשרד הבריאות שכל אחד שעבר את גיל 14 ורוצה לעבור את הבדיקה יכול לעשות זאת ללא אישור מהוריו, ובנוסף- תוצאות הבדיקה לא יועברו להורי הנבדק או לאף גורם אחר שהוא לא הנבדק עצמו.

לכאורה, זה אחלה. נותנים לצעירים אפשרות להיבדק ומבטיחים שלא יספרו להורים שהם עברו בדיקה. כך ההורים לא יידעו שהילדים הצעירים שלהם מקיימים יחסי מין וגם הנוער יהיה רגוע שלא נדבקו בנגיף האיידס.

אבל על משהו אחד הם לא חשבו שם במשרד הבריאות או החינוך או מי שהגה את הרעיון הזה.

מה יקרה אם התוצאה תהיה חיובית? מה יקרה אם הילד בן ה-14 יגלה פתאום שיש לו איידס?

אם אף אחד לא יספר להורים, מי ערב לכך שהילד יספר להם? אולי הילד לא יספר גם לחברה שלו וימשיך להדביק ככה עוד אנשים?

ובכלל, אולי הוא לא יקבל את הטיפול המתאים, כי אף אחד לא יודע שהוא צריך לקבל טיפול?

לכן, מה שהיו צריכים לעשות שם במשרד החינוך, זה לקבוע שהתוצאות כן יעברו להורים במידה והתוצאה היא חיובית, ואם התוצאה תהיה שלילית, אז לא יגלו לאף אחד מלבד הנבדק.

שמתם לב, שבחדרי המתנה של מרפאות, תמיד כל החולים יושבים מכונסים בעצמם עם פרצוף של אני-חולה-מסכן-שימו-לב-אליי-קשה-לי?

יאללה, למי אכפת? עצם זה שאתה יושב בחדר ההמתנה של הרופא מעיד על כך שאתה לא מרגיש טוב. מה עוד אתה רוצה? שנכין לך מרק?

ובכל זאת, תמיד הם יהיו שם, עם מבט מסכן על הפנים.

אתמול היינו בתל אביב. ידענו שאנחנו קרובים לים ולכן החלטנו לקפוץ לשם, כדי שהילדים יהנו. את הפעמים שאשתי ואני הלכנו לים יחד מאז שאנחנו מכירים אפשר לספור על יד אחת וגם אז תישארנה כמה אצבעות מיותרות...

כשנסענו לאורך החוף וחיפשנו חנייה, אשתי קיבלה פתאום "רגליים קרות" והתחרטה שבאנו. אני לא יודע מה בדיוק היא ראתה, כי אני נהגתי והעיניים שלי היו על הכביש ... אז המשכתי לנסוע עד שהגענו לפינה מבודדת ביפו עם טיילת. הייתה שם חנייה בחינם ומעט אנשים שטיילו על הטיילת או סתם ישבו על הספסלים והביטו אל הים. החוף עצמו היה ריק לגמרי, אבל לא ירדנו אליו ובמקום זה, רק טיילנו קצת עם הילדים, הסברנו להם על הגלים והבטנו על הים בכיף.