| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 9/2003
 מבחן באזרחות
כשהייתי בתיכון לא השקעתי בלימודים. בניגוד לאחרים שכתבו שהם לא השקיעו ובכל זאת הצליחו, אצלי הציונים לא היו מזהירים בכלל.
אני רוצה להתמקד בבגרויות בהיסטוריה ובאזרחות.
בשתי הבגרויות הללו נכשלתי בפעם הראשונה שניגשתי לבחינה. בבגרות בהיסטוריה נכשלתי כי לא התכוננתי אליה.
לעומת זאת, לבגרות באזרחות כן התכוננתי, אבל הדרך שבה התכוננתי לא הייתה מוצלחת. אני ישבתי על מיטה ואילו חבר שלי הקריא את החומר. כשהרים את עיניו מהמחברת, נדהם לגלות אותי ישן שנת ישרים על המיטה.
המורה שלי איבד את מחברת הבחינה של המתכונת שלי ובעצה אחת עם המנהל הם החליטו להעניק לי את הציון המכובד: "60". המנהל אמר לי אז ש"ברור שאני לא הייתי מקבל יותר מ-80...". וזה באופן אירוני היה דווקא מבחן שלמדתי היטב לקראתו.
כעבור כמה שנים שוב ניגשתי לבחינות בהיסטוריה ובאזרחות. גם עכשיו אי אפשר לומר שממש ידעתי את החומר, אבל ניגשתי.
את הבחינה הראשונה (אני כבר לא זוכר אם זה היה היסטוריה או אזרחות ואותו כנ"ל לגבי הבחינה הבאה שאתאר, אבל נניח שהיא הייתה בהיסטוריה) סיימתי ראשון בכיתה וגררתי קריאות התפעלות מהכיתה שנדהמה לראות מישהו מגיש מבחן בהיסטוריה כל כך מהר (מזל שהם לא יודעים מה הציון שקיבלתי...). החלטתי שאני לא מורח, ומה שאני יודע אני אכתוב בלי מליון מריחות וכך היה. לא קיבלתי ציון מעולה, אבל לפחות עברתי וזה מה שהיה חשוב לי.
לבחינה באזרחות למדתי היטב. ידעתי את כל החוקים ובכלל, באותם ימים זה היה הישג שבכלל למדתי לקראת בחינה במקום לשחק כדורסל (ערב המבחן בלשון) או ללכת לים (יום לפני הבחינה באנגלית).
הגעתי לביה"ס שבו נערכה הבחינה, אבל המקום היה שומם. חשבתי שאולי הגעתי מוקדם והתחלתי לחפש את כיתת הבחינה. לאחר כרבע שעה של נדודים ברחבי בית הספר, ניגשתי לאישה שהייתה באחד המשרדים ושאלתי אותה אם היא יודעת היכן מתקיימת הבגרות באזרחות.
"הבגרות באזרחות? זה היה אתמול!".
ניגשתי במועד אחר (והקפדתי להגיע בתאריך הנכון, הפעם) ועברתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
