היה היה פעם אצן.

הוא היה רץ למרחקים אדירים וקבע שיאים שהאחרים יכלו רק להתקנא בו עליהם. על קירות חדרו היו תלויות תעודות הוקרה ובארון הגביעים שלו כבר לא היה מקום מרוב מדליות וגביעים בהם זכה.

יום אחד, החליט האצן לרוץ כששלשלאות ברזל כבדות עוטפות את גופו.

תחילה, הוא הצליח לשאת את המשא הכבד וקלילות רגליו כיפרה על המטען העודף שנשא בריצותיו. הוא כבר לא היה המהיר ביותר, אך עדיין הצליח לרוץ.

הוא רץ מרחק מה עד שלבסוף כרע תחת העומס, ונפל.

האצנים האחרים המשיכו לרוץ ועקפו אותו בסיבוב. הוא נשאר שם על משטח הריצה פצוע, עם השלשלאות שעטפו את גופו ולא חזר לרוץ עוד.