| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 9/2003
 המכתב
עד השנה, הייתי רמ"ח פניות תלמידים באגודת הסטודנטים. כמו כן הייתי אחראי על יחסי הציבור של האגודה והייתי הדובר שלה.
לקראת הבחירות לאגודה, היו"ר שאל אותי אם אני ממשיך או לא, כי הוא רצה להקים צוות. השבתי שלא.
הוא, מצידו לא רצה לאבד אותי ואמר שישריין לי את התפקיד ומתי שאמצא עבודה "אמיתית" אפסיק את פעילותי באגודה.
בינתיים הוא גייס מישהו שלקח על עצמו את תפקיד רמ"ח הפניות, ואילו אני נשארתי דובר ואחראי על יחסי הציבור.
הרמ"ח החדש התחיל לפעול וניהל מו"מ ארוך עם הרקטור. באיזהשהו שלב הרקטור אמר לו לשלוח לו מכתב והוא הבטיח לו לטפל בכל הבעיות אישית.
הרמ"ח החדש, ביקש ממני לנסח מכתב עם כל מיני בעיות שאני נתקלתי בהם והוא ימסור אותו לרקטור בצירוף למכתב שלו.
אז כתבתי.
כתבתי מכתב מסוגנן ותיארתי לו בעיות רבות שבהן נתקלתי כסטודנט. חלק מהבעיות נגעו ליחס של חלק מהעובדים שתפקידם לשרת את הסטודנטים. מיותר לציין, שהיחס שתיארתי היה מחפיר, ומחיתי על כך. הסברתי לרקטור שהסטודנטים הם הלקוחות של המוסד ומתפקיד המוסד לשרת את הלקוחות.
ביום שהוא קיבל את המכתב קיבלתי טלפון מהמזכירה שלו.
"הרקטור רוצה לקביע איתך פגישה בקשר למכתב".
שכחתי לציין שהרקטור בתהליך חפיפה ואחד מסיים קדנציה והשני מתחיל חדשה.
חשבתי שאפגש עם הרקטור החדש, אך למעשה שניהם נכחו בפגישה.
מאוחר יותר הצטרף רמ"ח הפניות של האגודה.
עברנו על הסעיפים של המכתב. חלק מהדברים הרקטור (הותיק)קיבל וחלק הסביר לי מדוע הדברים שביקשתי הם בלתי אפשריים, ואז שאל אותי לגבי העובדת שכתבתי לו שאינה משרתת כראוי את הסטודנטים. הוא אמר שהיא הופתעה לשמוע על ההאשמות שלי וביקש דוגמא.
אמרתי לו שאני אישית לא באתי במגע עימה, אבל הגיעו אליי תלונות עליה ותיארתי לו מקרה אחד.
הרמ"ח תרם דוגמא משלו, ואז הרקטור קם על רגליו ואמר שהוא הולך לקרוא לה.
היינו המומים.
עימות? לזה לא התכוננו.
היא כמובן, נפגעה ממכתבי ואמרה שלקחה אותו אישית.
היא הכחישה את כל הטענות מכל וכל. אני לא רציתי לחזור על המקרה שתיארתי לרקטור לפני כן, והרגשתי שזו תהיה המילה שלה- מול המילה של אותו תלמיד שלא נכח בפגישה, ולכן שתקתי ורק התנצלתי בפניה. לא חזרתי בי מדבריי ודיברתי בכלליות על תלונות שקיבלתי.
הרמ"ח, התעדן לפתע. הוא כבר לא דיבר עליה בתקיפות כמו שעשה לפני כן, והייתי המום ממנו.
הרגשתי כאילו אני יוצא שקרן ובכלל כעסתי על הרקטור שהראה לה את המכתב.
הפגישה נמרחה יותר מידי סביב הנושא של העובדת הזאת, והיו עוד נושאים שרציתי לדון בהם (אם כבר דנים במכתב שלי), אבל לא הספקנו. הרקטורים מיהרו ללכת וכך הסתיימה הפגישה.
מאוחר יותר ניגשתי לרקטור (הותיק) ואמרתי לו שלא נהג כשורה כשהראה לה את המכתב. הוא אמר שהוא לא הראה לה אותו, אלא רק הקריא לה חלק ממנו, לצורך בירור ושהיא ביקשה לראות מי מעליל עליה עלילות.
מה אומר לכם? התאכזבתי. לא ציפיתי להתעמת עם העובדת וחשבתי שהרמ"ח החדש יחזור על מה שאמר לרקטור שוב מול העובדת ולא יתעדן.
גם הוא לא ציפה לשבת איתה אצל הרקטור והרגשנו מרומים שמה שאנחנו מדברים עליו עם הרקטור עובר למי שמדברים עליו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
