|
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 9/2003
אבא שלי מציל את המצב לפני כמה שנים ההורים שלי היו בניו יורק לרגל חתונתו של בן דוד של אמא שלי. כשהגיעו לאולם החתונה, התברר שהחתן שכח את הטבעת (או אולי את הטלית, אני לא זוכר במדויק) בבית. המשפחה לא ידעה מה לעשות. נסיעה חזרה אורכת זמן רב. מי ייסע? לבסוף הם החליטו שאבא שלי ייסע. אבא שלי היה מאוד רעב. בחתונות כאלה אוכלים הרבה והוא לא אכל שום דבר לפני כן. כעבור כמה שעות הוא חזר, עם הרגשה בלב באילו הוא גיבור היום. כשנכנס לאולם, צעד בראש מורם וגאה על עבר אבי החתן והגיש לו את הטבעת/ טלית בשמחה ובחדווה. אבל אבי החתן התנהג באדישות ובסה"כ אמר לו לשים את זה במקום כלשהו. אבא שלי לא הבין איך אחרי שהוא הציל את היום לא מודים לו בחום. מה מתברר? המשפחה החליטה לא לגלות לאבי החתן שחסרה הטבעת/ טלית כדי לא להדאיג אותו, ולכן הוא לא הבין מה העניין הגדול בזה שאבא שלי הגיש לו את הטבעת/ טלית.
| |
|