בשבוע שעבר הגיע לארץ ולדימיר פוטין והביא עימו שי, מתנת העם הרוסי לזכר השואה.

השי שהוא הביא עימו היה פסל עשוי ברונזה ועליו דמויות עירומות וכחושות של גברים ונשים, ככל הנראה הפסל התכוון לפסל את דמויות היהודים בשואה.

מישהו שם לב שדמויות הגברים שבפסל לא עברו ברית ולכן הזעיקו את האמן שיצר את הפסל כדי שיתן את המעוות ו"יגייר" את  הגברים המפוסלים שם.

ב"יד ושם" סירבו לקבל את הפסל ולכן הוא יוצב בבית הנשיא. איזה יופי! בכל פעם שמישהו יבקר בבית הנשיא ויראה את הפסל, הוא יוכל להזדעזע מהפסל חסר הטעם הזה.

אני לא מבין איך פוטין יכול לתת מתנה כזאת לא רגישה לעם היהודי. מתנה חסרת טעם טוב שמשפילה את היהודים ואין בה שום דבר טוב.

אני גם לא מבין למה לא מצניעים את הפסל (אם כבר קיבלו אותו). הרי, אף אחד לא יעלה על הדעת להראות פסל של יש"ו הצלוב בעירום מלא. תמיד מראים אותו כשאיזור חלציו מכוסה. אז למה כאן- לא?

ובכלל, מה היה הרעוין "לגייר" את הפסל? כדי שנהיה בטוחים שאלה יהודים שמפוסלים שם, מושפלים?

טיפשות.

קראתי ב-YNET על אב דתי, שהגיע עם בנו הקודח מחום למרפאת חירום בשבת, אך בגלל שלא הביא עימו כסף, הפקידה סירבה להכניס את הבן לרופא.

האב, שהציע לשלם במוצ"ש, נתקל בסירוב תקיף מצידה של הפקידה, שמאוחר יותר הזדהתה כרופאה ובדקה את הילד "ללא תשלום". היא פסקה בבדיקתה הקצרה כי לא נשקפת לילד בן השנתיים כל סכנה ושהאב יכול לחזור במוצ"ש או ביום ראשון ולא יקרה שום דבר.

מאוחר יותר, נתקל האב ברופא שמיד נתן לו הפנייה לבית חולים ואף צייד אותו באנטיביוטיקה.

האב נסע במוצ"ש לבית החולים (כנראה שפגשו את הרופא רגע לפני צאת השבת) ושם נתנו לילד טיפול נגד זיהום ואנטיביוטיקה חזקה מזו שנתן לו הרופא קודם לכן.

אני לא מבין את הפקידה/ רופאה.

האם אין איזושהי אמנת רופאים שמחייבת לתת קודם כל טיפול רפואי ורק אחר כך להתחשבן על הכסף?

למה היא לא לקחה עירבון כלשהו מהאב עד שישלם לה את הכסף במוצ"ש?

אין הנחיות ברורות לגבי טיפולים בשבת? (בבני ברק אפשר לקבל טיפול ללא כסף בשבת).

איך לא היה לה לב להחזיר ככה את הילד הביתה, כשיש לו זיהום וחום גבוה?

האם היא שיקרה כשאמרה לאב שאין חשש לשוב במוצ"ש או ביום ראשון, רק כדי שלא יתעקש לקבל טיפול בחינם בשבת?

איך היא לא ראתה את הזיהום (אם היא לא שיקרה)?

אני גם לא מבין את האב.

אם הוא חשש שיש פיקוח נפש לבן, הוא היה צריך להבהיל אותו מיד לבית חולים.

מצד שני, כנראה שהוא רצה חוות דעת רפואית (שאותה קיבל מהפקידה/ רופאה) שתתיר לו לחלל שבת במידה וזהו באמת פיקוח נפש. היות והפקידה אמרה לו שזה לא פיקוח נפש- הוא לא נסע בשבת לבית החולים.

מדוע לקח האב את הבן עימו לתפילה, אם הבן חולה (כך נכתב בכתבה שהוא פגש את הרופא השני)?

אם המצב של הבן לא השתפר (ואולי אפילו החמיר) אחרי שהיו במרפאת החירום, למה הוא לא הבהיל אותו מיד לבית חולים ונתן לו לסבול כל השבת?

אני מניח שהוא לא נשא עימו מסמכים וכסף בגלל שהוא התארח אצל קרובים לשבת (כשאני נוסע לשבת אני לא לוקח איתי את כל המסמכים הרפואיים שלי), או שהוא לא לקח אותם איתו בגלל שאולי אין עירוב שם (אני לא יודע אם יש או אין) ואסור לסחוב דברים במקום שאין בו עירוב בשבת.

בכלל, אם הכוונה לתעודת זהות, אז אני לא מכיר אף דתי שמסתובב בשבת עם תעודת זהות עליו.

את תואר "אב השנה" לא הייתי מעניק לאב, אבל אני חושב שגם במרפאת החירום צריכים לרענן את הנהלים ולאפשר טיפול בשבת למי שאין ביכולתו לשלם באותו רגע, אך מתחייב לשלם מאוחר יותר. אפשר לקחת עירבון בינתיים (כמו שעון, למשל).