לפני חודשיים הזמנתי 8 כיסאות לפינת האוכל.

מסע החיפוש אחרי הכיסאות המושלמים גרר אותנו לחנויות ומפעלי רהיטים רבים, עד שלבסוף מצאנו את מבוקשנו דווקא בחנות רהיטים בבני ברק.

בפעם הראשונה שהיינו שם, המוכרת האדיבה אמרה שכל כסא עולה 390 ש"ח.

כעבור יומיים חזרנו לשם, אחרי שגמלה בליבנו ההחלטה לקנות דווקא את הכיסאות הללו.

המוכרת האדיבה לא הייתה שם, ובמקומה הייתה מוכרת אחרת, קצרת סבלנות, שניסתה לשכנע אותנו משום מה לקנות כיסאות אחרים, ולא את אלה שנפשנו חשקה בהם.

בחנות היה מבצע "שולחן+6 כסאות במחיר מיוחד" על הכסאות האלו, אבל אנחנו לא רצינו שולחן, מכיוון שכבר יש לנו שולחן טוב.

המוכרת שאלה את (מי שכנראה הייתה) מנהלת החנות כמה עולה כסא, ואז המנהלת (שהייתה קצרת סבלנות עוד יותר מהמוכרת) אמרה שהם לא מוכרים כסאות ללא שולחן.

אמרנו לה שהיינו שם יומיים קודם לכן, ואמרו לנו שאפשר לקנות את הכסאות ללא שולחן.

המנהלת התעקשה שזה בלתי אפשרי, אך הסכימה למכור לנו את הכסאות במחיר גבוה מהמחיר שהמוכרת הראשונה נקבה בו יומיים קודם לכן.

אני לא אהבתי את זה.

זה לא מצא חן בעיניי שכל יום הם סתם תוקעים מחיר ואמרתי להם שאם הייתי משלם יומיים קודם לכן, הייתי מקבל את הכסאות במחיר הנמוך.

המוכרת התרצתה לבסוף והסכימה לתת לי את הכסאות תמורת המחיר הנמוך.

כשהגיע הזמן לבחור ריפוד למושב, "התברר" לנו שכדי לקבל את הריפוד שבחרנו בו, נאלץ להוסיף עוד 20 ש"ח לכיסא. כמובן.

בסוף שילמתי לה עבור כל הכסאות במזומן ובחשבון הכללי יצא שעשו לנו הנחת מזומן של 10 ש"ח לעומת מה שהיינו משלמים מלכתחילה במחיר שהמוכרת הראשונה (האדיבה) נקבה בו. שיהיה.

המוכרת אמרה שאפשר לאסוף את הכסאות עצמאית (ללא צורך בהובלה) מהחנות או ישירות מהמפעל, מה שיותר נוח לנו, אבל כשבחרתי באופציה הזאת, המנהלת אמרה שאפשר לאסוף את הכסאות רק מהמפעל ואם רוצים לאסוף אותם מהחנות, נצטרך להוסיף תשלום. כמובן.

אז הסכמתי לאסוף את הכסאות מהמפעל, שהמוכרת אמרה שהוא נמצא במושב מסויים, במרחק נסיעה סביר מעיר מגוריי.

הזמן חלף ואף אחד לא יצר איתנו קשר כדי שנבוא לקחת את הכסאות.

רק שבוע אחרי שהתקשרנו אליהם, הם חזרו אלינו והודיעו לנו שאפשר לבוא לקחת את הכסאות, רק שצריך לתאם את ההגעה עם המוביל שגם יסביר לי בדיוק איפה נמצא המפעל.

אולם, כשניסיתי לתפוס את המוביל בטלפון, הוא לא היה זמין. אף פעם. והתקשרתי הרבה.

רגע לפני שהתייאשתי סופית ממנו, התקשרתי שוב והפעם הוא היה זמין.

תיאמתי איתו שאבוא למחרת כדי לאסוף את הכסאות וביקשתי כתובת ממנו.

"תתקשר מחר כשאתה מגיע למושב ואז אני אסביר לך איך להגיע" הוא אמר.

"אבל אתה אף פעם לא זמין" השבתי לו.

הוא ענה שהייתה לו בעיה במכשיר הסלולרי, אבל הבטיח שהבעיה נפתרה ושמעכשיו הוא יהיה זמין.

בלב כבד, האמנתי לו (חששתי ששוב הוא לא יהיה זמין על אף ההבטחה שלו).

למחרת, נסעתי עם חבר שלי שיש לו מכונית גדולה שיכולה להכיל את כל הכסאות לאסוף את הכסאות.

כשהגענו למושב, התקשרתי אל המוביל.

הוא עמד בהבטחתו והיה זמין. אלא שהוא אמר לנו לא להיכנס אל המושב, אלא להמשיך לנסוע "ימינה, שמאלה..." וכשנגיע לנקודה מסויימת, שנתקשר שוב.

"איך קוראים למקום?" שאלנו, אבל הוא לא ענה.

כמה דקות מאוחר יותר, התברר לנו למה.

המפעל היה בכניסה של כפר ערבי ואני מניח שהוא לא רצה לומר לנו את זה קודם לכן, כדי לא להפחיד אותנו.

קיבלתי ממנו 8 כיסאות, אבל אני לא בטוח שזה הריפוד המיוחד שהזמנו.

מה הרעיון לתת למפסידה ב"כוכב נולד" לשיר שיר, דקה אחרי שהפסידה בשידור חי ועפה מהתחרות? אין למפיקי התכנית לב?