| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 9/2003
 דייט מהגיהנום
בזמן האחרון השתדלתי לא לכתוב יותר מפוסט אחד ביום, אבל אתמול לא כתבתי פוסט וגם שלשום לא, אז תסלחו לי או שתעברו לקרוא בלוג אחר או שתקראו את הפוסט הזה מחר :-)
קראתי אצל מאיה על דייט שהיה לה ואיך שהם פיספסו את האוטובוס האחרון, וזה הזכיר לי דייט שהיה לי לפני כמה שנים.
לפני 5 שנים, כשהייתי תלמיד בישיבת "הסדר", חבר שלי הציע לי לצאת עם חברה של אשתו.
כמובן שהסכמתי. דווקא ההתחלה הייתה טובה. שוחחנו בטלפון הרבה זמן לפני שבכלל נפגשנו והשיחה זרמה.
מאוחר יותר התברר שיש לשנינו את אותו יום ההולדת, והיא צעירה ממני בשנה.
לפגישה הגעתי בטרמפ (היא גרה בעיר אחרת ממני) ובילינו ערב נחמד יחד.
בסוף הערב, ראיתי אוטובוס שנסע למקום מגוריי (מסתבר ששינו את לוח הזמנים של האוטובוס ושכחו להודיע לי). האוטובוס הגיע 5 דקות מוקדם יותר מלוח הזמנים שלו.
התחלתי לרוץ אחריו ברחובות העיר, אבל לא תפסתי אותו. הדייט שלי הגיעה כמה דקות אחרי.
התלבטנו מה לעשות. היא לא הסכימה להסיע אותי לביתי. היא טענה שאימה לא מרשה לה לנסוע בלילה (או משהו כזה) וכך נאלצתי להעיר את אבא שלי ולבקש ממנו שיסע לאותה עיר באמצע הלילה כדי להחזיר אותי הביתה.
עוד אנחנו יושבים שם, ופתאום- היפו (סוכר נמוך). למי שלא יודע, במצב של סוכר נמוך האדם החווה זאת, צריך לשתות שתיה ממותקת ולאכול משהו עם פחמימות. הוא חש עירפול חושים וחולשה ורעד בידיים.
עכשיו
תוסיפו לכל זה דייט ראשון שלא ממש יודע מה קורה איתך ותקבלו סיפור לא ממש נחמד.
אז קניתי שתייה ועוגיות והסברתי לה מה זה סכרת נעורים.
אחרי שהתאוששתי, ראיתי עוד אוטובוס נוסע למקום מגוריי. הפעם לא רדפתי אחריו, כי אבא שלי כבר היה בדרך. מסתבר שחברת ההסעים שינתה את לוח הזמנים והוסיפה אוטובוס אחד ב-23:55 ואחד ב-00:10, ובתמורה ביטלה את האוטובוס של 00:00.
אבא שלי הגיע בפיז'מה ונפרדנו לשלום.
באותו יום החלטתי שיותר אני לא מגיע לפגישות באוטובוס.
אבל זה לא סוף הסיפור.
החלטנו להיפגש שוב.
בפגישה השנייה שלנו ישבנו על איזה שהוא ספסל וציפור חירבנה לי על הראש!
הדייט שלי מיד אמרה לי שזה סימן למזל טוב.
נו, שיהיה.
כעבור 10 דקות שוב חירבנה עליי ציפור ואני ראיתי שמזל טוב כבר לא יהיה כאן.
אלה היו יותר מידי צירופי מקרים רעים שלא הייתי יכול להתעלם מהם סתם כך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
