בתחילת כל חודש עברי, במוצ"ש או במוצאי חג (כמו היום), נוהגים לומר "קידוש לבנה".

כחלק מתהליך קידוש הלבנה, המתפללים נוהגים לברך אחד את השני לחודש טוב (כל מתפלל צריך לברך שלושה מתפללים אחרים) בברכת "שלום עליכם" והם אמורים לענות לו מיד: "עליכם שלום".

תמיד כשאני מברך את ברכת "שלום עליכם", אני מקווה שמי שבירכתי אותו לא ישיב לי בברכת "עליכם השלום", כי מה לעשות ואומרים "עליו השלום" על מי שנפטר וזו לא ברכה שהייתי רוצה לקבל.

משום מה, רוב המתפללים שעונים לברכת ה"שלום עליכם" שבירכתי אותם בוחרים לענות דווקא "עליכם השלום" ולא "עליכם שלום" והם עוד אומרים את זה כאילו כך צריך להגות את הברכה- חזק וברור וללא מקום לספיקות שכך הם אמרו.

הלוואי והיו מסתכלים לרגע בסידור ורואים שמה שהם התכוונו לברך ומה שהם אמרו, הם שני דברים שונים.

"מה שאתה אומר זו סברה יפה ומותר לך לחלוק על המהר"ל, אבל מה לעשות ואנחנו לומדים את הספר שלו וזה סותר את כל מה שהוא אמר עד עכשיו?".

[החברותא שלי מנסה לומר לי בעדינות שמה שאמרתי לא יתכן ב-3:00 לפנות בוקר בחג השבועות].