לפני זמן לא רב סיפרתי כאן על דייט מהגהנום שהיה לי.

יצאתי עם הרבה (הרבה זה מושג יחסי) בנות לפני שהתחתנתי. אחת מהן הייתה בחורה חומרנית.

היא הייתה חברה של ידידה שלי ואני אזרתי אומץ וביקשתי את מספר הטלפון שלה. למרבה הפלא, היא הסכימה.

בפגישה הראשונה היא אמרה לי שהיא אוהבת 2 דברים:

1. כסף

2. אולי היא תגלה לי אותו בהמשך (דבר שמעולם לא קרה, אבל אפשר רק לנחש מה הוא היה).

בפגישה הראשונה הלכנו למאפיה כדי לקנות דברי מאפה טעימים. כששאלתי אותה מה היא רוצה היא אמרה לי: "לא משנה לי, אתה משלם".

אולי זה היה צריך להדליק אצלי נורה אדומה (מן הסתם) אבל התעלמתי. היא סיפרה לי שהיא לא מאמינה באהבה ושהיא לעולם לא תוכל לאהוב (מבחינתי, היא אמרה את הדברים הלא נכונים לאדם הלא נכון, אבל חשבתי שאולי אוכל לשנות את הגישה שלה).

איכשהו השיחה גלשה לימי הולדת, והתברר שיום הולדתה מתקרב (כמה ימים מאוחר יותר).

לו רק לא הייתי שואל...

איזה בעסה זה לצאת עם מישהי לבליינד דייט כשיש לה יומולדת. חייבים לתת מתנה גם אם לא מתכוונים להיפגש שוב לעולם.

גם אי אפשר להיפרד ממישהי שחוגגת יום הולדת. איזו מין מתנה היא זו? מתנת פרידה?

התייעצתי עם חברים בסוגיה, האם אני צריך לתת לה מתנה או לא, ולמרות שהם אמרו שלא חייבים, החלטתי לתת לה מתנה.

קניתי לה קופסת תכשיטים יפה ומילאתי אותה במטבעות שוקולד (לצחוק עליה קצת בגלל החומרניות שלה והאהבה הבלתי מוסברת לכסף).

אחרי הפגישה השניה, כבר הייתי כמעט בטוח שאני הולך להיפרד ממנה, אבל עדיין לא 100%.

בינתיים, הידידה המשותפת לנו ועוד ידיד רצו ללכת להפתיע אותה בבית שלה (מרחק נסיעה של שעה וחצי ממקום מגורינו) וביקשו ממני להצטרף כנהג (הרי אני זה שיוצא איתה).

לא ממש היה לי חשק, אבל היות ועדיין לא נפרדתי ממנה וזה יום הולדתה, אז נסענו באוטו שלי לביתה.

כשהגענו לשם, היא כמובן הופתעה, והחלטנו לקנות פיצה.

אני נשלחתי לעמוד בתור ולשלם לקופאי בעוד הם ישבו וחיכו ליד השולחן.

כשחזרתי עם הפיצה, היא אמרה: "וואו, אתם באמת מזמינים אותי (על חשבונכם) לפיצה?".

(ואני חשבתי: מי אמר שמזמינים אותך?).

השניים האחרים אמרו: "שטויות, זה היום הולדת שלך, הפיצה עלינו!".

(טוב, אם כולם משלמים עליה, שיהיה).

אבל, כשהם החזירו לי כסף על הפיצה, כל אחד מהם (הידידה והידיד) החזיר לי רק עבור עצמו. רק אני שילמתי עליה ובכלל לא רציתי (אבל לא אמרתי להם כלום).

כמה ימים אחרי זה, נפרדתי ממנה בטלפון. היא בכתה, ואני אמרתי לה שבסך הכל יצאנו פעמיים וזה לא כאילו יצאנו חצי שנה.

אבל אל תדאגו לה, היא התחתנה מאז והבנתי מחברים שהוא מתאים לה והיא מתאימה לו. שיהיה במזל טוב!