מחר החבר הכי טוב שלי מתחתן.

היינו יחד בגן, בביה"ס היסודי, בישיבה התיכונית ואפילו שירתנו באותו בסיס.

הוא לא נתן לי הזמנה לחתונה שלו. שכח.

במקרה אחר, אולי הייתי חושב פעמיים אם ללכת. אבל לא איתו, זה ברור לי שהוא מזמין אותי, הרי אנחנו חברים טובים משחר ילדותנו.

אבא שלי סיפר לי על חבר שלו שהיה מיודד עם מישהי. מה זה מיודד? חברים הכי טובים.

יום אחד, הבחורה החליטה להתחתן. אבל חברה הטוב ביותר לא קיבל הזמנה.

חבריו הלכו לשאולאותה האם היא הזמינה אותו והיא ענתה ש"ברור!", אבל הוא לא התרצה.

הוא אמר שאם היא לא הזמינה אותו, הוא לא מגיע.

"אבל היא כן הזמינה אותך, ההזמנה כנראה אבדה בדואר!".

אך הבחור לא הסכים לבוא לחתונתה.

הכלה התקשרה אליו וניסתה לדבר על ליבו. היא הבטיחה לו ששלחה הזמנה וכנראה שההזמנה אבדה בדואר, אך הבחור לא התרצה ובאמת לא הגיע לחתונה של החברה הכי טובה שלו.

שלושה ימים אחרי החתונה, מצא הבחור את ההזמנה לחתונתה מתחת לשולחן העבודה שלו. היא הזמינה אותו, אבל הוא איבד את ההזמנה ועכשיו זה כבר היה מאוחר מידי...

מאוד מעניין איך  כל סיפור קשור אחד בשני. מחר אני נוסע לברית של בן של חבר שלי, שגם לחתונה שלו לא קיבלתי הזמנה.

כשביררתי דרך חברים אם אני מוזמן והם אישרו שאני מוזמן (הוא ואני היינו חברים, אבל לא חברים הכי טובים). מיד הוא תיקן את הטעות ושיגר לכיווני הזמנה חדשה.

אני לא יודע למה לא עשו את זה גם בסיפור שאבא שלי סיפר לי.

נחזור לחבר שמתחתן מחר.

הוא יודע שהוא לא נתן לי הזמנה, אבל מאיזושהי סיבה הוא רוצה לתת לי אותה אישית ובכל הזדמנות שראה אותי, או ששכח את ההזמנה או ששכח לתת לי אותה.

ואם כבר אנחנו בעניין הזמנות לחתונה שלא קיבלתי, אז מחר מתחתן גם בן של בן דוד של אבא שלי (תקראו שוב, אם זה חשוב לכם להבין). לדעתי הבן דוד של אבא שלי הוא ה"גיבור" מהסיפור הקודם שלא רצה לבוא לחתונה, אבל אבא שלי לא רצה לומר לי אם זה הוא או לא, הוא רק אמר לי את השם הפרטי של האדם והשם זהה.

בכל אופן, לא קיבלתי הזמנה לחתונה שמתקיימת מחר. לא שהייתי הולך, בכל זאת לא בכל יום החבר הכי טוב שלך מתחתן, אבל זה נחמד לקבל הזמנה...

מדהים איך כל הסיפורים קשורים אחד בשני, לא?