אני לא שטותניק. גם לא "משוגע". ובכל זאת יש כמה שטויות שאני אוהב לעשות. הנה כמה מהם:

• אם אשתי אומרת לאחד מהבנים שלי "חמודי", תמיד אני אומר "מה?".
  
• אני אוהב לשחק אותה חרש וכשמישהו אומר משהו אני מעוות את מה שהוא אמר למשהו מצחיק.
  
• אני זוכר (הכל, אבל גם) בדיחות, וכך קורה שאני מספר את אותה בדיחה לאנשים שוב ושוב והם תמיד צוחקים ממנה כאילו זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעו אותה (זה מגניב במיוחד, כי אני גם זוכר מה מצחיק אותם, והם לא).
  
• פעם הייתי זוכר את ימי ההולדת של כל העולם ואישתו. עבדתי קשה על עצמי לשכוח את ימי ההולדת, וגם כשזכרתי לא אמרתי "מזל טוב". הבעיה הייתה שאנשים זכרו שאני זוכר והם אמרו לי "לא שכחת משהו?" ואז הייתי חייב לומר להם "מזל טוב". היום הצלחתי לשכוח הרבה מימי ההולדת, ומילאתי את הראש שלי בשטויות לא חשובות אחרות.
  
• אני פרפקציוניסט. מה שאני עושה חייב להיות טוב, וכך קורה שאני מאבד זמן יקר על דברים שאחרים היו מגדירים כפעוטי ערך.