חזרתי עכשיו משיעור של הרב דוד לאו, רבה של מודיעין. אני נהנה מאוד לשמוע אותו מדבר ורציתי לשתף אתכם בדברים שאמר בשיעור. היות ולא סיכמתי את השיעור, אני כותב את הדברים מזכרוני, אז בטח יהיו דברים שנאמרו, אך לא אכתוב אותם כי אני לא זוכר אותם ויתכן ויהיו אי דיוקים, אבל הרעיון יישמר (אני מקווה) ועימכם הסליחה במידה ואכן יהיו אי דיוקים.
השיעור נסב סביב השאלה איך זה יתכן שכל כך הרבה אנשים התפללו עבור גוש קטיף, אך תפילתם לא נענתה?
הרב סיפר שבתפילה בחורף אומרים "ותן טל ומטר לברכה", שזו תפילת בקשה שיירדו גשמים. הוא שאל למה מתפללים כל יום, שלוש פעמים ביום (בחורף) ואומרים בכל פעם "ותן טל ומטר לברכה", אם הקב"ה קובע כבר בראש השנה מה יהיה וכמה גשמים יירדו?
התשובה היא שבכל העולם אכן מה שה' קבע הוא שיהיה, אבל בישראל זה דינמי וה' אוהב שמתפללים. ולכן, אם נניח הקב"ה קבע שבשנה מסויימת יירדו 1,000 סמ"ק גשם בארץ והתפילות יהיו טובות, אז באמת הגשם יתפזר איפה שצריך ויהיה ניצול מקסימלי של הגשם.
אבל, אם התפילות לא יהיו משהו, אזי יקרה מה שקרה לפני שנתיים, ששבועיים אחרי פסח ירדו ממטרים אדירים באזור ים המלח שזרעו חורבן וזה היה גשם שהתבזבז והרס כביש יקר.
אותו דבר גם כאן. המתפללים מבקשים בקשה אישית, שהם לא רוצים שגוש קטיף יהרס, אבל ה' הוא זה שמחליט אם זה טוב או לא.
למשל, חולה שהרופא אסר עליו לשתות מיץ מתוק. אם החולה ימרה את פיו וישתה את המיץ, אז המיץ יהיה לו מאוד טעים בהתחלה, אבל בטווח הארוך זה לא יהיה טוב עבורו.
לכן, כשמבקשים בקשה אומרים "שיתגשמו כל משאלות ליבנו לטובה". יש לנו משאלות לב שדברים מסויימים יקרו, אבל אתה, הקב"ה, תקבע אם זה טוב לנו או לא, ורק אם זה טוב, אז אנחנו רוצים שזה יתגשם.
כמו שמבקשים ביום כיפור שה' יסלח לנו ויכפר על כל עוונותינו- אבל לא על ידי יסורים ומחלות, כי אנחנו לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה. אנחנו רוצים שימחל על כל החטאים שלנו, אבל שלא נתייסר בגלל זה בכאבים ומחלות.
הקב"ה לא עובד בשבילנו. אנחנו לא יכולים לקבוע בשבילו מה נכון ומה לעשות. המקסימום שאנחנו יכולים לעשות זה להתפלל ולבקש. הוא יחליט אחר כך אם זה טוב עבורנו.
אולי המטרה של פיזור גוש קטיף היא שכל הטוב שבא מהגוש יתפזר לשאר חלקי הארץ? כמו למשל, גמילות החסדים, העזרה לזולת, האמונה, התורה, המצוות, שכל זה יגיע גם לשאר חלקי הארץ.
מישהי סיפרה לרב על ביתה שגרה בכפר דרום והיא כל הזמן קיוותה שתעבור משם למקום אחר, כי בכל פעם שהלכו שם היא שמעה יריות והנכדה שלה ידעה לומר לה בכל פעם אם זה מהצד שלנו או מהצד השני.
אבל דבר אחד היא ממש אהבה שם וזה את הבית כנסת. היא אמרה שבבית הכנסת הזה אף פעם לא דיברו בתפילה והיא מאוד הצטערה לראות איך חיללו את בית הכנסת כשהחליטו להתבצר דווקא שם ושתושבי כפר דרום התנגדו לרעיון ההתבצרות בבית הכנסת שלהם.
אז אולי המטרה של פינוי גוש קטיף הייתה כדי שיהיו עוד בתי כנסת כאלה?
מאוד נהנתי מהשיעור של הרב לאו. אולי, אם אתמיד, אביא לכם בכל פעם פנינים מהשיעור, אם תרצו.
ובינתיים, שכל משאלות ליבנו יתגשמו לטובה.
ראו כאן התייחסותו של הרב לאו לשיעור הנ"ל.