הערב הוכנס לבית הכנסת שלנו ספר התורה הראשון.

עד היום, לפני כל שבת, גבאי בית הכנסת היה מכתת רגליו בין בתי הכנסת השונים בעיר ובכל פעם מתחנן מהם שיסכימו להשאיל לו ספר תורה לשבת אחת. והם לא תמיד הסכימו. ואם הסכימו, אז תמיד הוא היה צריך להחזיר אותו מיד במוצ"ש.

והיום סוף סוף הוכנס לבית הכנסת (לבית הספר המשמש גם כבית כנסת עד שבית הכנסת ייבנה) ספר התורה הראשון.

מאחורי ספר התורה הזה עומד סיפור מדהים.

הסיפור התחיל לפני שנתיים כשתורם הספר טייל בשווקי טורקיה וגילה להפתעתו חלקים מספר התורה למכירה בשוק. אם ספר התורה לא שלם, אז אין לקלף שעליו כתובים הפרשיות קדושה של ספר תורה, אבל יש להם קדושה כמו חומשים.

האיש רכש את הדפים שמצא (מתחילת ספר "ויקרא" עד פרשת פנחס) והתעניין בקשר להשלמת ספר התורה לכדי ספר שלם.

כעבור זמן מה, נודע לו כי מישהו בבני ברק מחזיק בביתו דפים מספר תורה ישן שעליהם כתובים ספרי "בראשית" ו"שמות".

לתדהמתו, כשבחן את הדפים, גילה כי הקלף הוא באותו גודל וגם האותיות מאוד דומות עד כי לעין בלתי מזויינת זה ייראה כמו אותו ספר תורה.

הוא גילה שספר התורה שרכש בשוק נכתב לפני יותר ממאה שנה וילקט עוד ועוד דפים מרחבי העולם, עד שנוצר לבסוף ספר תורה שלם.

את החלקים שחסרו להשלמת הספר, כתב במיוחד סופר סת"ם והאיש החליט לתרום את ספר התורה לבית הכנסת שלנו בגלל שבנו חבר בקהילה ומתפלל בבית הכנסת הזה.

אני לא זוכר שאי פעם ראיתי חגיגות כמו שהיו היום לרגל הכנסת ספר התורה.

קודם כל, הכל היה מאורגן טיפ טופ וכולם נרתמו לעזור. עשרות מתנדבים השתתפו במבצע הכנסת ספר התורה (אני מתכוון רק לאלה שעזרו באירגון, כי היו עוד הרבה שבאו לתהלוכה).

כל התושבים הוזמנו לתהלוכה שיצאה מבית התורם, עברה בכל השכונה והגיעה לבסוף לבית הכנסת (בית הספר).

מאות אנשים, נשים וטף יצאו מבתיהם והצטרפו לתהלוכה. בראש התהלוכה נסע רכב מיוחד עם רמקולי ענק, עיטורים ואורות מהבהבים (ראו תמונה).

לכל הילדים חולקו סטיק-לייטים כחולים והשמחה הייתה רבה.

כל הילדים רקדו ונהנו וכמוהם גם המבוגרים.

התהלוכה עשתה סיבוב בשכונה וגם השכנים החילונים יצאו מבתיהם והשתתפו בחגיגות.

חלק מהתושבים כובדו בהחזקת ספק התורה (גם אני) וההרגשה הייתה עצומה.

בשלב מסויים עפו זיקוקים באוויר וכל הילדים התלהבו גם מזה.

בבית הכנסת הוגש תחילה כיבוד קל, אך מאוחר יותר הייתה סעודה רבת משתתפים שלא הייתה מביישת אף אירוע. האוכל הוזמן מקייטרינג ולילדים חולקו שקיות עם ממתקים.

והכל היה לכבודה של התורה.

בסוף האירוע, כולם נשארו כדי לעזור, לפנות הכל, לקפל שולחנות וכסאות ולהחזיר הכל למקום.

אין מה לומר, זו קהילה לתפארת ואני שמח להיות חלק ממנה.