לפני כמה ימים דיברתי כהרגלי עם אהרן על היום שלו בגן.

מאז שעברנו למודיעין הוא מדבר יותר ויותר אנגלית וגם הגננת שלו בגן ציינה שהוא מדבר שם אנגלית.

שאלתי אותו איך היה בגן והוא התחיל לספר לי כל מיני סיפורים באנגלית ואז אמר "Yonatn took me to my bite".

"yonatan bit you?" שאלתי אותו.

ואשתי אמרה לו בעברית: "יהונתן נשך אותך?".

"לא,לא, לא!" אמר אהרן ונופף בידו כאות שלילה.

ואז הוא חזר על המשפט:  "Yonatn took me to my bite".

"אאאאאהה. יהונתן לקח אותך הביתה. Yonatan took you home".

ובאמת אימו של יהונתן החזירה באותו יום את אהרן ואת יהונתן הביתה מהגן.

כמו שהוא אמר.

הגננת של אלעד מאוד מבסוטה ממנו. היא אומרת שהוא ילד טוב, שמשתתף יפה והיא ממש מרוצה ממנו.

חוץ מדבר אחד. מסתבר שהוא נושך. אם מישהו רוצה לקחת לו צעצוע, אז הוא מתעצבן ומשתמש בכלי נשק היחיד שיש לו- השיניים.

זה לא נעים, וזה משאיר סימנים ואני ממש לא יודע איך להפסיק את זה.

אם אני רואה אותו מנסה לנשוך את אהרן אחרי שהוא לוקח לו צעצוע, אני כועס עליו ואומר לו לבקש סליחה (בדרך כלל הוא עושה את זה וגם מוסיף נשיקה וחיבוק). אבל עכשיו שהוא בגן והוא מתחיל לנשוך ילדים אחרים, זה ממש לא נעים.

אני לא רוצה שכל הילדים יתרחקו ממנו כי הוא "הילד שנושך".

שאלתי את הגננת מה היא עושה אם הוא נושך והיא אמרה שהיא אומרת לו "לעשות טובה" לננשך. היא ביקשה ממני לדבר איתו ובאמת אנחנו אומרים לו כל הזמן שאסור לנשוך והוא יודע את זה (ועושה את זה רק אם לוקחים לו משהו), אבל אני לא יודע מה עוד לעשות.