צום יום כיפור היה נוראי עבורי.

בערב הצום רמת הסוכר בדם שלי הייתה גבוהה במיוחד, מה שגרם לי הרגשת יובש וצמאון ובנוסף לכל, כל כמה דקות נאלצתי ללכת לשירותים כדי להטיל את מימיי.

עד הבוקר, רמות הסוכר הסתדרו, אבל לקראת הצהריים הרמות ירדו ופחדתי שיהיה לי היפו (סוכר נמוך בדם), מצב שיאלץ אותי לשתות משהו מתוק ולאכול. לכן, כיביתי את משאבת האינסולין, כדי שלא יזרום יותר אינסולין בגוף שלי ורמות הסוכר יעלו, אך למרות שכיביתי את המכשיר, רמת הסוכר שלי ירדה עוד והחלטתי לשתות משהו מתוק ולאכול "פחות מהשיעור".

לאכול פחות מהשיעור שנחשב לאכילה זה מונח שפירושו שחולה שיש בו סכנה יכול לאכול כמות מסויימת כל 9 דקות וזה לא ייחשב לו כאילו שבר את הצום.

כך, מצאתי את עצמי אוכל 2 ביסקוויטים קטנים ושותה 40 מ"ל (פחות מחצי כוס) מיץ ממותק. המתנתי 9 דקות ואכלתי עוד 2 ביסקוויטים ושתיתי עוד 40 מ"ל מהמיץ.

בדרך כלל, כשיש לי היפו אני שותה ואוכל יותר, אבל הפעם הסתפקתי בזה. כעבור זמן מה, הפעלתי שוב את משאבת האינסולין ורמות הסוכר שלי חזרו למצב נורמלי.

הצלחתי להמשיך את הצום בלי בעיה מאז.

אבא שלי אמר לי שהוא מעריך אותי על שאכלתי בלי לחשוב פעמיים וסיפר לי על אנשים שסירבו לאכול וגרמו נזק לעצמם.

הרב לאו אמר לי שבצומות אחרים אני צריך לאכול ולא לצום, למרות שרופא התיר לי לצום את כל הצומות. אני צריך לדבר איתו שוב על זה.