מהרגע הראשון שבו אהרן ראה את הסוכה בבית הוריי בערב יום כיפור הוא רצה לשבת בסוכה.

ההתלהבות האמיתית שלו מהסוכה הגדולה הייתה תענוג צרוף והיה ממש כיף לראות אותו מתלהב מהסוכה ובוחן אותה מכל הכיוונים.

הוא לא הבין מדוע לא אכלנו בסוכה את הסעודה המפסקת לפני יום כיפור ולמה לא ישבנו בה בימים שלאחר מכן.

כשבנינו את הסוכה שלנו הוא כל כך שמח וגם אלעד הצטרף להתלהבות שלו.

אהרן הדביק עם אשתי שרשרת צבעונית וארוכה שאותה תלינו בסוכה עם שאר הקישוטים.

הילדים עזרו לי לתלות את הקישוטים בסוכה. אהרן גזר חוטים לקשירת הקישוטים ואלעד דילל את מלאי הקישוטים על ידי קריעת הקישוטים הצבעוניים .

אהרן לא ויתר על הקישוט המצ'וקמק שהכין בגן וגם אותו תליתי בסוכה בגאווה גדולה איפה שאהרן ציווה עליי לתלות אותו. מצידי לתלות רק קישוטים שהילדים עושים, אני חושב שזה יפה יותר מקישוטים קנויים ובעל ערך סנטימנטלי רב יותר. בעצם לקישוטים קנויים אין ערך סנטימנטלי בכלל, אלא אם כן זה הקישוט הראשון בחייך שקנית מהשקל הראשון שהרווחת וגם אז... נו, יש גבול.

בכל אחד מהימים שחלפו מאז יום כיפור אהרן שאל אם "היום נשב בסוכה?" ובכל פעם התאכזב כשענינו לו שעוד לא.

ואז הגיע היום המיוחל שבו הודענו לו שבערב נשב בסוכה של סבא וסבתא.

והוא כל כך שמח!

בחג עצמו היינו אצל ההורים של אשתי והיה נחמד.

אבא של אשתי נוהג לתבל את החלה במלח אחרי שהוא מברך "המוציא לחם מן הארץ" כמו בכל השבתות, ואילו אני וגיסי נוהגים לטבול את החלה בדבש בכל חודש תשרי. גיסי נוהג לשים את הדבש בנוסף למלח ואילו אני נוהג לשים רק דבש, ללא מלח.

איך נוהגים אצלכם בבית (בסוכה)?

את האתרוג שלי לא ראיתי עד סוכות, כי קניתי אותו בקופסה סגורה ומאוד שמחתי לראות אותו בבוקר החג כי הוא פשוט יפהיפה! צהוב, בלי כתמים ומהודר מאוד. אני חושב שזה האתרוג הכי יפה שהיה לי עד היום.

הבוקר התעוררנו לקול הגשמים החזקים שהפכו את סוכתנו לשלולית גדולה. הכנסתי הביתה את השולחן והכיסאות שהתרטבו כהוגן.

אגב, אתם נוהגים לישון בסוכה? כי אני לא (למרות שצריך).

מועדים לשמחה!

לאחרונה הילדים שלי ראו את הסרט "מדגסקר". בחג פתאום אהרן התחיל לשיר את השיר מהסרט: ""I like to move it, move it, you like to move it move it, we like to..."

ואלעד משלים אותו: "MOVE IT!".